ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן כז
מסקינן בסוגיא עגלה ערופה מנלן אמרי דבי ר' ינאי כפרה כתיב בי' כקדשים ציפורי מצורע מנלן דתנא בי' ר' ישמעאל נאמר מכשיר ומכפר מבפנים בכל הקרבנות ונאמר מכשיר ומכפר מבחוץ מכשיר מבחוץ פי' מכשירי מבחוץ הן שהרי חוץ לעיר נעשית מצותה ולהכשיר את המצורע לבא במחנה מכפר בחוץ עגלה ערופה מה מכשיר ומכפר האמור בפנ' עשה מכשיר כמכפר פי' לא חלק בין אשם מצורע לשאר אשמות אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר תו מסיק איתמר ציפורי מצורע מאימתי אסורים ר"י אומר משעת שחיטה נאסרת פירש השחוטה והמשולחת מותרת ור"ל אומר משעת שחיטה נאסרת שתיהן עד שישלח המשולחת וניתרת בשליחה ור' יוחנן אומר משעת שחיטה. שחיטה הוא דאסרה ור"ל אמר משעת לקיחה מעגלה ערופה נפקא מה עגלה ערופה בחיים אף ציפורי מצורע מחיים ועגלה ערופה מאימתי נאסרת אמר ר' ינאי גבול שמעתי בה ושכחתי ונסבין חבירי לומר ירידת' לנח' איתן היא אוסרת ופריך אי מה עגלה ערופה משעת לקיחה לא מיתסרא אף ציפורי מצורע נמי משעת לקיחתה לא מתסרי ומשני הכי השתא התם אית לי' גבול אחרינא פי' ירידת' לנחל איתן היא הגורמת לה שם עריפה ואוסרתו הכא מי אית לי' גבול אחרינא פי' וכיון דילפינן לה איסו' מחיי' מעגלה ערופה ע"כ קיחה היא דגרמה. איתיבי' ר' יוחנן לרי' לקיש כל ציפור טהורה תאכלו לרבו' את המשולחת וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות את השחוטה ואי ס"ד מחיים אסורה לאחר שחיט' מבעיא ושקלו וטרו עד דמסיק כתנאי היא דתנא דבי ר' ישמעל נאמר מכשיר ומכפר מבפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ כו'. פי' סבר כתנא דבי ר' ישמעאל דיליף מכשיר ממכפר סבירא ליה דמתסר מחיים כמכפר. ור"י ס"ל דלא יליף האי היקשא ויליף איסור לשחוטה כתנא דלעיל מזה אשר לא תאכלו וקי"ל כר' יוחנן לגבי ר"ל דצפור השחוטה אינה נאסר' מחיים ומ"מ כתבו התוס' דס"ל דמשולחת נמי איסור משחיטת חברתה עד השילוח ואין לפרש משעת שחיט' בשחוטה ובמשולחת ליכא איסור כלל דהא תנא בציפורי מצורע דמשמע תרווייהו ע"כ ולענין עגלה ערופה פסק הרמב"ם והסמ"ג אחריו כר' ינאי דאמר ירידה לנחל איתן היא אוסרת וס"ל דר' ינאי קאי לכ"ע בין לר"ל בין לר' יוחנן דבעגלה ערופה כ"ע מודים שנאסרת מחיים ומדברי התו' לא משמע הכי שכתבו בסוגיא אהאי תנא דיליף מכשיר ומכפר כו'. תימא דהכא משמע דילפינן ציפורי' אסורים בהנאה מעגלה ערופה ובכריתות משמע דילפינן עגלה ערופה מציפורים. וי"ל דמעיקרא צריך למיליף ציפורים מעגלה ערופה מה עגלה ערופה אסורה לכל הפחות משעה עריפה אף ציפור דמשולחת אסורה לכל הפחות איסור דשייך בה והיינו ע"כ מחיים קודם שנשתלחה וכיון דאשכחן איסור מחיים במשולח א"כ שפיר יליף התם עגלה ערופה דנאסר מחיים מציפור המשולח ואח"כ ילפינן ציפור השחוטה דנאסרת אף מחיים דהיינו משעת לקיחה מעגל' ערופה ע"כ וא"כ לפי זה דקי"ל כר' יוחנן דלא ילפינן מכשר ומכפר א"כ עגלה ערופה גופא לא נאסרה מחיים וזו היא עיקור דעיקור קרא דאסירנא עגלה ערופה הוא מוערפו שם שם תהא קבורתה והיינו לאחר עריפה וקרא דכפרה דכתיב בי' בקדשי' לא בא לאסור מחיים כי עיקור הקרא בא להוציא את הטריפה כמו שפי' התוס' והכי אית' בפ"ק דחולין אח"כ ראיתי בפ' ששי דכריתות דמסקינן שם עגלה ערופה אמתי נאסרת רב המנונא אמר מחיים רבא אמר לאחר טריפ' בשלמא לרבא מעידנא דאיתעביד בה מעשה אלא לרב המנונא מאימתי אמר ר' ינאי גבול שמעתי ושכחתי ירידת' לנחל איתן אוסרת' כו' ומסתמא קי"ל כרבא דהוא בתראי שאינ' נאסר' אלא משעת טריפה ועוד בסוף הסוגיא מסי' כתנאי ורב המנונא דרש מכשיר ומכפר והיינו כר' יוחנן דהכא וכן הלכה. והרמב"ם והסמ"ג לא דקדקו בסוגיא זו ושגגה הוא לפניהם שוב ראיתי בקרית הספר שהשיג נמי על הרמב"ם מסוגיא דכריתות תו מסיק באותו סוגיא איתיבי' ר' יוחנן לריש לקיש שחטה ונמצאת טריפה יקח זוג לשנייה והראשונה מותרת בהנאה ואי ס"ד מחיים אסורה הראשונה אמאי מותרת בהנאה א"ל הב"ע כגון שנמצאת טריפה בבני מעיים דלא חל עלי' קדושה כלל ע"כ. ומשמע לפי מה דקי"ל כר"י אפי' נמצאת טריפ' בשחיטתה האחרת מותרת אבל אם נמצאו שנקבו הדקין אין האחרת מותרת דאדרבא איכא למימר שמא אחר שחיטה באו ואסורה ותלמודא דקאמר כגון שנמצא טריפה בבני מעיה היינו ר"ל שנטלה או טריפה אחרת שוודאי היה משנולד ואף שמדברי התוס' משמע היכא שניקבו הדקין שנאמר בוודאי שנעשה קודם שחיטה דמ"ה לר"י מותרת אחרת אפשר דאיירי בענין שניכרת שהוא מכה ישנה שלא נעש' כהרף עין אחר שחיטה. אבל לעולם היכא דאיכא מינכרא אף לר"י האחרת אסורה כדפרישית תו מסקינן תניא ושלח את. פני השדה שלא יעמו' ביפו שהוא מקום שחומת' על הים ויזרקנה וגם לא יעמוד בגב' ויזרקנה למדבר ושלא יעמוד חוץ לעיר ויזרקנה לתוך העיר אלא כל שעומד בעיר ויזרקנ' חוץ לחומה ופי' רש"י כל שעומד בעיר וכו' דבשדה לא מהני שלוח. וכתב התוס' וקשה שהרי מצורע היה ונטהר חוץ לעיר שהרי אסור ליכנס לפנים מן החומה וי"ל דשמא אחר הכפרה הי' הכהן נושאה או הוא או שלוחו לעיר ומשלחו חוץ לעיר ע"כ. משמע מדבריהם דלגמר' ל"ק מידי דאפשר לפרש דה"ה בשדה נמי יוכל לשלח ולא צריך לעמוד בעיר כשמשלח ציפורי' ועומד חוץ לעיר צריך לשלח' שלא כנגד העיר וכן מצאתי בפסקי תוס':