אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ב › סימן כו

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כו

סימן כה

מתניתין המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל אפי' אם קדם ושחטו קודם שנסקל ובעגלה ערופה ובציפורי מצורע ובשער נזיר ובפטר רחם חמור אפילו קודם עריפה ובבשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה ולפי מה שהוכחתי במרוב' סי' ב' דחולין שנשחטו בעזרה דרבנן הן כר"ש א"כ לא קי"ל כהאי סתמא דאינה מקודשת וכתב הרא"ש מדברי התוס' במסכ' ע"ז פ' ישמעאל פי' רש"י דאיהו אסור לאתהנויי מהנך דמים לפי שהן דמי ערלה בידו אבל אשה שרי לאתהנויי שאינן דמי ערלה לגבי דידה ואעפ"י שנהנה במה שמתקדשת לו באלו גבי קדושי אשה לא החמירו כל כך ולא אסרו לוקח מהדמים מהני אלא כגון כלים ופירות שהוא דבר הניכר ונראה א"כ גבי קדושי אשה התירו משום ביטול פריה ורביה מודה רש"י דלדידי' נמי שרי מדאוריית' כיון דלא תפשי דמיהן וכן משמע בפ"ק דחולין גבי אומצא של עוברי עבירה אחר הפסח מותר מיד מפני שהן מחליפין ומסיק משום דלא שביק היתרא ואכל איסורא ואם היו מחליפין אסורין אף מדאוריית' מה היו מרוויחין בחילוף וכן פרש"י התם דאע"ג דבחמץ של גוי דנחלף משלהם נמי איכא איסורא שהוא משתכר באיסורי הנאה מכ"מ כל מה דאשכחו היתרא טפי שקלי ונראה שדקדק רש"י לאסו' מדרבנן מהא דאמרינן בנדרים פר' השותפין בעי רמי בר חמא קונם פירות הללו על פלוני מהו בחילופיהן וכו'. ת"ש המקדש בערל' ובכלאי כרם וכו'. ודייק מדקתני בסיפא מכרו וקידש בדמיהן מקודשת. אלמא חליפי איסורי הנאה מותר ודחי דלמא לכתחלה הוא דלא הא אי עביד עביד. ותמ' א"כ מאי פריך בריש פרק בתרא דע"ז גבי השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור מ"ט אלימא משום דאסירי הנאה שכרו אסור והרי ערלה וכלאי הכרם דאסירי בהנאה ותנן מכרו וקידש בדמיהן מקודשת. ומאי קשיא לי' הא אמרינן לכתחלה אסור ליהנות וי"ל דמשמע לי' דאסור בין לדידי' בין לאחרים כמו ביין נסך הלכ' פריך ולאחרינ' אמאי אסור מ"ש מחליפי ערל' דשרי לאחריני כדאשכחן בהדי' גבי חמץ של נכרי שמותר לאחר הפסח מיד מפני שהן מחליפין ומה שמחלק רש"י בין כלים ופירות ובין קדושי אשה משום דכלי' ופירות הוא דבר הניכר ונראה או שהקילו בקידושי אשה משום מצות פרי' ורביה נראה לי שלא היה צריך לזה דקדושי אשה נמי לא שרו לכתחלה לקדושי בדמי ערלה אלא אם בדיעבד קידש בדמיהן מקודשת וכן פירות וכלים נמי אסור לקנות מדרבנן בדמי ערלה דאעפ"י דאסירי בהנאה לא תפסי דמיהן גזרו רבנן שלא יהנה מחליפיהן גזירה אטו הן עצמן אבל אם בדיעבד לקח בדמי אסורי הנאה פירות וכלים חליפים לא גזרו רבנן ושכרו אסור כמו יין נסך דאף חליפי שכר אסורין לכך פריך לי' ממכר וקידש בדמיהן מקודשת. וא"ת הא הני זוזי לאו דידי' נינהו שצריך להחזיר בדמים כיון שמכר לו אסירי הנאה. וי"ל דמיירי כשמכרו לגוי או לישראל והכיר בהו דהוי מעות מתנה ירושלמי מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר' חגי בשם ר' זירא אמר שאין תופסין דמיהן א"ר חנינא זאת אומרת שמקדשין בגזל פי' לפיכך היא מקודשת לפי שאין תופסין דמיהן לאיסור ודייק מינה ר' חנינא שמקדשין בגזל דמאחר שאין דמיהן נכנסין תחתיהן לאיסור נשארו הן אסורין והמותר גזל הן בידו ואנן דקי"ל דקדשה בגזל לפני יאוש אינה מקודשת צריך לאוקמי כדפרישית שמכרה לגוי או לישראל והכיר בהו וכו'. ואי לאו הירושלמי דמחשיב לי' גזל לא הוי קשיא לי מידי דלאו גזל הן בידו כי בתורת מקח בא לידו דאע"ג דמקח טעות הוא ישלם מביתו אבל הני זוזי להוצאה ניתנו ע"כ, והא דאין חליפין אסורי הנאה נתפסי' בדמים פריך בתלמוד' מנלן ומשני מדגלי רחמנא בע"ז והיתה חר' כמוהו כל שאתה מהייה הימנו הרי הוא כמוהי. מכלל דכל איסור שבתורה שרי וניליף מינה משום דהוו ע"ז ושביעית שני כתובים הבאים כא' ואין מלמדין ע"ז הא דאמרן. שביעית מאי היא דתניא כי יובל היא קוד' תהיה לכם מה קודש תופס את דמיו. וכתב. הרא"ש וז"ל ומוכ' בשמעתין דהמקדש באיסורי הנא' דרבנן מקודשת מדאמרינן תניא המקדש בפטר חמור בבשר בחלב בחולין שנשחטו בעזרה ר"ש אומר מקודשת וחכמים אומרים אינה מקודשת אלמא חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא מיהו אשכחן בפ"ק דפסחים א"ר גידל המקדש בחיטי קרדנייתא משש שעות כו' אבל חולין שנשחטו בעזרה כל איסור' מדרבנן כו' והארי' וקצרתי וכתבתי כל הצורך בפ' אלו נערות מ"ה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה