אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ב › סימן כב

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כב

סימן כא

אמר רב ש"מ מתניתין ארבע ונקט רב בידו תלת פי' שלשה דינים הנזכרי' אמר בסדר גירסתו אבל דין הרביעי דאשמעינן מהאי מתניתין אי קידושין שלא נמסרו לביאה הוי קידושין או לא לא רצה לסדר כסדר הגמרא דמספקא לי' אי כאביי אי כרבא כו'. ש"מ המקד' בפירות שביעית מקודשת וש"מ קדשה בגזל אינה מקודשת ואפי' בגזל דידה ממאי מדקתני ושלהן היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית היתה דהפקר נינהו הא בשאר שני שבוע לא וש"מ אשה נעשית שליח לחברתה אפי' במקום שנעשה לה צרה ופיר' רש"י ואעפ"י שבכל עדות שהאשה כשרה לה אין הצרות נאמנת שליחות מיהא כיון דעבדא עבדא וכתב עליו הרא"ש וז"ל ואין זה שום חידו' כיון שעשאה שליח והיא נתרצית להיו' שלוחה למה לא תהי' שלוחה אעפ"י שנעשית לה צרה ור"י פיר' דאיצטרך לאשמועינן אפי' כשקבלה סתם נעשה שליח לחברתה ואני אומר דלא בעי למימר כשקבלה סתם שלא אמרה לה קבלי בשבילנו דפשיטא דלא מהני כלום דאטו אם אמר אדם לאשה התקדשי לי בחפץ זה וקבלה אשה אחרת את החפץ בלא ציוויה תהיה מקודשת וא"ל שאני הכא שהמקבלת גם עצמה מקודשת דכ"ש דגרוע טפי דאדרבה יש לנו לומר דדוקא לעצמה קבלה שהרי לא אמרו לה שמא לא הסכימה לעשות שליחותן להכניס ד' צרות לביתם אלא ה"פ כשקבלה סתם הכי אמרו לה קבלי בשביל כולנו והיא לא אמרה כן אקבל גם בשבילכם אלא שתקה וקבלה סתם וקמ"ל כיון שקבלה בסתם ולא אמרה בפירו' איני רוצה לעשות שליחתכם מסתמא בשביל כולם קבלה ואעפ"י שנעש' לה צרות עכ"ל. ומסקינן אהא דאמר רב דבגזל אינה מקודשת וכן אמר ר' יוחנן המקדש בגזל אינה מקודשת דאמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדישו זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ואותיבנא עלי' מהא דתניא קדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקיד' בו מקודשת ופרקינן התם בגזל דידה ומקשינן והא מדקתני סיפא או שחטף סלע מידה מכלל דרישא בגזל דעלמ' ופרקינן פרושי קא מפר' קדשה בגזל ובחמס ובגניבה כיצד כגון שחטף סלע מידה וקדשה ואקשינן והא מתניתן דגזל דידה וקאמר רב אינה מקודשת ופרקינן לא קשיא הא דשדיך הא דלא שדיך וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו שמעינן מיני' דגזל דעלמא היכא דלא נתייאשו מהם בעלים אינ' מקודשת כלל בין שדיך ובין לא שדיך וגזל דידה בדשדיך הוי קידושין ובדלא שדיך לא הוו קידושין ודוק' בדשתקה אבל אמרה אין אפ' בלא שידך מקודשת וכאשר כתבנו לעיל בפ"ק סי' כ' וסי' כ"א. תו מסקינן ההיא איתתא דהוה קא משייה כרעי' בשמיכלא דמיא אתא ההוא גברא חטף זוזי מחבריה ושדא לה ואמר מקודשת לי אתו לקמיה דרבא אמר להו לית דחש להא דר' שמעון דאמר סתם גזילה יאו' בעלים הוא. תו מסקינן ההיא אריסא דקדי' במוזא דשמכי פי' מלא יד של בצלים אתא לקמיה דרבא א"ל מאן פלג לך וה"מ במוזא אבל בכישא מצי אמר לי' שקלי כישא פי' אגודה את נמי שקיל כישא כי כישא אבל במוזא מקפיד בעל הבית שמא יתן לו קטנה והוה גזל מעיקרא. תו מסקינן ההיא גברא דקדי' בפרומא דשיכרא פי' הפסולת לאחר שהוציא ממנו השכר וראוי לתת עליו עוד מים כי יש בו לחלוחית אתא מרא דביתיה אשכחיה א"ל אמאי לא תיתיב לי' מהאי חריפא דטבא מיניה אתא לקמיה דרבא אמר להו לא אמרו כלך אצל יפות אלא לענין תרומה בלבד אבל הא מחמת כיסופא הוא א"ל הכי:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה