ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן כא
תו מסקינין בסוגיא ת"ש המקדש את בתו אין הבוגרת בכלל הא קטנות בכלל ואמאי הא קדושין שאין מסורין לביאה נינהו ומשני לה הכא בדליכא אלא בוגרת וקטנה וקמ"ל אע"ג דשויתיה בוגרת שליח אין הבוגרת בכלל דלא שביק אינש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה וכתב הרא"ש מדברי התוספו' מכאן דקדק ר"ת דאם שידך אדם אחת מבנותיו ואמ' המשדך בתך מקודשת לי אנן אומרי' המשודכת קידש משום דשארית ישראל לא יעשו עולה כדאמרי' לעיל ולא שביק אינש מידי דעבד בי' מצוה ועביד מידי דעבירה וכ"ש אם המשודכת במעמד החתן והאב דדעתייהו עילוה וגם נראה אם אמר לו בתך הגדולה ואין לו בנות כי אם מאשה אחת דליכא לספוקי מידי דגדולה שבכולן קאמר כדאמר לקמן בפר' האומר אמצעית שמא אית לה ועוד אומר ר"ת דאפשר להיות דלא חשיב אין מסורין לביאה אלא דוקא אחת מבנותיך כדקתני בסמוך אחת מבנותיך לאחד מבניי אבל בתך מקודשת משמע דווקא גדולה אפי' בלא שידוכין ולא להורות הלכה למעשה אמר כן ע"כ והר"ן כתב שבבית דינו של ר"ת הוצרך לתת גט לכולן. כתב הרשב"א בתשובה על שמואל שהיה משתדל עם יצחק לשדך שתי בנותיו לשני בניו והביא בידו טבעות לתת לבנות ויצחק לא נתרצה בכך לתת בנותיו לבניו וכשראה זה כן אמר שמואל לאשת יצחק אעפ"י שאין יצח' בעליך מתפייס בשידוכין הא לך טבעות לבנות' כי אנשים אחים אנחנו וקבלתן האשה ואח"כ טען דלשם קידושין נתנם אם הבנות קטנות או נערות אין להן יד לקבל קידושין שלא מדעת האב אפי' הם גדולות והיה שמואל ניתן ליד הבנות בפירו' לשם קידושין לא עשה כלום לפי שהמקד' את האשה משלו לצורך אחר אינה מקודשת אא"כ עשה אות' האחר שליח או שנתרצה בכך קודם הקידושין וכאן אין חוששין שמא עשאי הבנים את האב שליח דלא חציף אינש לשויי' שליח לאבוה כו'. כדאית' בפר' האיש מקד' ועוד אפי' עשאו הבנים שליח בעדים וקידשן בעדים אם לא פיר' פלונית לפלוני בנו הן אסורות לינשא בין להם בין לאחרי' ולפיכך כופין אותם לגר' וכתב עוד ואם נתנה לה האם בין לגדולה בין לקטנה אין אחת מהן מקודשת שאין הבת מתקדשת ע"י האם אלא א"כ גדולה ועשתה האם שליח לקבל לה קדושיה והקול שהוציא אין חוששין לו דכל קלא דלא אתחזק בבי דינא לאו קלא הוא ע"כל: