ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן יד
מסקינן על מנת שאני קורא כיון דקרא ג' פסוקים מקודשת דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם והלכה כר' יהוד' לגבי ר"מ תרגום דידן של אונקלס וכך הוא לשון הסוגיא דפריך יתרגם מדעתי' והתניא ר"י אומר המתרגם פסוק כצורתו ה"ז זו בדאי והמוסיף עליו ה"ז מחרף ומגדף אלא מאי תרגום אונקלס פי' בקונטרס שבא לומר הואיל וניתן להוסיף מוסיף אני בכל מקום שארצה הרי זה מחרף פי' מבזה את השם משנה את דבריו ואונקלס שהוסיף לא מדעתי' הוסיף שהרי בסיני ניתן התרגום שנשתכח וחזר ויסד כדאית' במגילה ור"ח פי' המתרגם פסוק כצורתו כגון ויראו את אלהי ישראל דמתרגם וחזו ית אלהי ישראל ה"ז בדאי דשכינה ממש לא ראו כדכתי' כי לא יראני האדם וחי והמוסף עליו דאמרי' וחזו ית מלאכא דאלהא ה"ז מחרף שתלה שבח המקום במלאך אלא הכי מתרגמין וחזו ית יקרא דאלהא ישראל ע"כ. מכאן יראה מה שאמרו צריך כל אדם לחזור הפרשה אם פי' של רש"י שהוא מנופה כסולת נקיה וכל דבריו מדברי רז"ל, ובכל מקום שנצטרך לדברי תרגום אונקלס הוא מביאו שאין תרגום ופי' מעולה בו ובפרט שרוב הפרשני' נתנו לו כתר המלוכה כי קטן וגדול שם הוא. וכן דעת הסמ"ג והטור אלא שר"י ורב עמרם ורב נטרואי כתבו דווקא תרגום אונקלס שזכה שניתן בסיני ואומר אני קצת סיוע לדברי' מאחר שהזהיר על השנים מקרא וא' תרגום ולא די במקרא ותרגום א"כ יש בו סוד א"כ כל ירא שמים ידחוק עצמו לקיים דבריה' ויקרא ג"כ פי' רש"י אולי יגיע להשיג סודם ע"ד סוד ה' ליראיו אבל מי שלא יכול לקיים הכל שאין השעה מספקת יקרא פרש"י שמועיל יותר מן התרגום. דאמר קרינא אבל אי אמר קראה אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובים בדיוקא ע"מ שאני שונה [חזקיה אמר הלכות רבי יוחנן אמר תורה מיתיבי איזהו משנה רמ"א] הלכות ר' יהוד' אומר מדרש מאי מדרש מדרש תורה. וכ' הרי"ף ומסתברא כחזקיה חדא דרבי' דר' יונתן הוא ועוד דהא מסקינן כוותיה דאמרי' ה"מ דאמר תנינא אבל אי אמר תנא אנא עד דתני הלכת' סיפרי וסיפרא ותוספת' פי' הלכות משנה ע"כ. וכתב עליו הרא"ש ויותר היה נראה דהלכה כר' יוחנן דסבר כר' יהודא וסיפרי וספרא הם מדרשי התורה והא דקאמר תנא אנא מוסיף הלכת' ותוספתא ע"כ ואני אומר שיש להחמיר ולהצריך גט בשניהם. ע"מ שאני חכם אין אומר כחכמי יבנה כר"ע וחביריו אלא כל ששואלין אותו דבר חכמה בכל מקום ואומר'. על מנת שאני תלמיד אין אומר כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא אלא כל ששואלין דבר א' בתלמודו ואומרה ואפי' במסכת' כלה פי' רש"י לקולא דמסכת כלה אין עומק בה ובריית' היא שנויי' כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה והר"ן כתב וז"ל בספ' הערוך כתוב פר"ח ואפי' במסכת דכלה שמתעסקין בה תלמידי חכמים שרוצים לדרוש בכלה דאלול או בכלה דאדר. ובפ' אלו טריפות דף מ"ט ע"א אמר שמואל בריה דרב אבוהו אבא מרישי כלה דרפרם הוה. ע"כ וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' ה' מהלכות אישות על מנת שאני גיבור אין אומר כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה אלא כל שבני עירו מתייראין ממנו מפני גבורתו על מנת שאני עשיר אין אומר כר' אליעזר בן חרסום וכר"א בן עזריה. אלא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עושרו. על מנת שאני צדיק אפי' הוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר בלבו לעשות תשובה. ע"מ שאני רשע אפי' הוא צדיק גמור מקודשת שמא הרהר בע"ז בלבו וכתיב בי' בע"ז למען תפוש חת בני ישראל בלבם. ובהני תרי בתראי הוי ספק קידושין ובכולן אעפ"י שאמרה בלבי היה כו':