אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ב › סימן י

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן י

סימן ט

מתניתין האומר לאשה התקדשי לי בתמרה התקדשי בזו אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודש' ואם לאו אינה מקודשת דכיון דאמר התקדשי התקדשי כל חדא וחדא הוו קדושין באנפי נפשייהו אבל אמר בזו בזו בזו אם יש שוה פרוטה בכולן מתקדשת ואם לאו אינה מקודשת. והרמב"ם כת' דהוי ספק קידושין ויפה כתב משום דס"ל גבי תמרה אפי' אינו שוה פרוטה מקודשת מספק שמא שוה פרוטה במדי כדלעיל סי' י"ח ופריך מאן תנא התקדשי התקדשי הוא דהוה פרוטה. אבל בזו בזו בזו לאו פרוטה הוא אמר רבא ר' שמעון היא דס"ל גבי חמשה תובעין אות' ונשבע לכול' כאח' דאינו חייב על כל אחת ואחת אלא עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד ונפקא לה מרב יהודא דאמר רב יהודא שבועה לא לך לא לך לא לך חייב על כל אחת ואחת פי' רש"י דווקא בלא וי"ו אבל ולא לך ולא לך ולא לך כללא הוי. ור"ת גורס איפכא דאדרבא כשאמר ולא לך ולא לך משמע שהוא נשבע לכל אחד אבל כשאומר לא לך לא לך אינו חייב אלא אחת זו פי' הרמב"ם דוי"ו הוי פרטא אם לא שיש כו'. ע"ש בהלכות שבועות וראיתי בפרק שבועו' הפקדון דלשם פרש"י והתוס' דלר' יהוד' דווקא בוי"ו הוי פרטא אבל בלא וי"ו הוי כללא אלא שהתוספו' כתבו לשם וז"ל ומסוגי' דשמעת' קשיא דמוכח בפ"ב דזבחי' דטפי הוי פרטא בלא וי"ו מבוי"ו לר' יהוד' דאמר התם או דלמא כזית וכזית לר' יהודא פרטא הוי וכ"ש כזי' כזי' ובס' ישן גרס הכא כל סוגיא איפכא ור' יוחנן אמר הכל מודים בלא לך שהוא פרט לא נחלקו אלא בלא לך וגרסי' תני' ולא לך תני פקדון ותשומתי' כו'. והיינו כרש"י דהכא ע"כ אין בידי להכריע עד שיבא מור' צדק במהרה בימינו ולענין הלכה נראה דהלכה כר' יהודה דפ' שבועו' הפקדון איתנא דברי ר' יהודא סתמא דת"ק כוותי' וכן נרא' עיקור. ותמה אני על הרי"ף והרא"ש שהביאו המשנה כצורתה ולא כתבו דהך מתנית' מתני' אליבא דר"ש ולית הלכת' כוותי' בזה דבעי התקדשי התקדשי כו'. ויותר להפליא על הרמב"ם שפסק גבי קידושין דהכא ממש כר"ש וכמתניתא דהכא ובפ' שבועות הפקדון פסק כר' דלא בעי שבועה על כל אחת ובפ' המשנה כתב להדיא שם דאין הלכה כר"מ דסבר אפי' בזו בזו הוי פרטא ואין הלכה כר"ש דבעי שבועה על כל אחת ואין הלכה כר"א דבעי לומר שבועה באחרונה ואין לישבו דשמא בקידושי' פסק כר"ש דסתם מתנית' אתיא כוותי' ובשבועו' פסק כר' יהודא דהוא ת"ק. וא"כ בע"כ צריך לחלק ביניהן ולומ' דבקידושין מסתבר לומר דבעי למימר התקדשי על כל א' לברר דבריו. א"כ אמאי מוקי תלמודא מתניתין כר"ש דא"כ שמא אף ר' יהוד' מודה הכי ואתי' ככ"ע. וראיתי בדברי הר"ן שכתב וז"ל וק"ל כר"ש כיון דסתם הכי כוותי'. ובפ' כותבין נמי תנן לזה קרבן ולזה קרבן צריכן פתח לכל אחד ואחד ומשמע דהכא אמר לזה ולזה קרבן כיון שהותר כללא הוי והת' נמי מוקמי רבא כר"ש דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד ואע"ג דהתם בפרק הפקדון אפלוגו בהא ואיכא למימר סתם ואח"כ מחלוקת היא אפ"ה כיון דשקלו וטרי אמוראי בהך סוגי' דהכ' אליבא דר"ש קי"ל כוותיה וכן פסקו ר"ת והרמב"ם ז"ל ע"כ ולא אביא דבריהם דמאי חזית לומר מחלוקת ואח"כ סתם ולאפלוגי בין סתמא לסתמא דת"ק נמי סתמא נימא דתנא הכא אליב' דכ"ע דהתקדשי התקדשי דר"ש כ"ע מודים דפרטא הוי וסיפא בזו בזו בזו וכ"ע כללא הוי כגון לגירסת ר"ת דאף ר' יהוד' מודה בזה ואף שר"מ חולק. מ"מ הלכה כר' יהוד' ולפרש"י נגרס בזו ובזו ובזו דהויא כלל'. וס"ס אתניא מתניתין אליבא דהלכתא אפי' אתי' כר"ש. ובשבועות פסק סתם כר' יהודא דהלכה כוותי'. ומה שכתבו עוד דשקלי' אמוראי אליבא לא ידענא כי כמה שנחלקו רב שמואל ור' אמי בסיפא דאוכלת כו'. דהוי כללא הלא שפיר פליגי אף אליבא דר' יהודא כדפריש' דלר' יהוד' נמי הוי בזו בזו בזו כללא הוי לפי' ר"ת ולרש"י בזו ובזו ובזו ומ"מ חליל' לי לחלוק על כל אלו הגאונים שמא ירוצו גלגלתי אבל מ"מ גבי קידושין אם יבא מעשה לפני כעניין דאמר בזו בזו בזו או שאמר בזו ובזו אם יש שוה פרוט' בכולן ויקבל קידושיה מאחר דצריכא גט אף מן השני דשמא הלכה כר' יהודא דפרטא הוי ואינ' מקודשת לראשון ומכח ספק הגרסות אין חילוק בין בזו בזו בזו ובין ובזו ובזו ובזו ובזו נחזור למשנה הית' אוכלת ראשונה ראשונה אינ' מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה ופריך בגמ' אהיא אילימא ארישא כי אמר התקדשי התקדשי מאי איריא אוכלת אפי' מונחת נמי דהא התקדשי לי בזו קאמר אלא אסיפא דחשיבא לי' כללא קאמר דאם הית' אוכלת ראשונה ראשונה כו'. וכי איכא בחדא מיהא ש"פ מקודש' ואפי' בקמייתא והא מלוה היא כיון דקידושין לא גמרו עד שתקב' כולם והיא כבר אכלה הראשונה קודם שתקנה אותם בקידושין הוי זו הראשונ' מלוה גבי' ואמרי רב ושמואל לעולם ארישא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעי' מונחת דאי איכא שוה פרוטה אין אי לא לא. אבל אוכלת הואי' ומיסרב' הנייתא אימא גמרה ומקני נפשה קמ"ל. ר' אמי אמר לעולם אסיפא ומאי עד שיהא באחת מהן ש"פ עד שיהא באחרונה שוה פרוטה ומסיק אמר רבא ש"מ מדרבי אמי תלת ש"מ המקדש במלוה אינה מקודשת וש"מ המקדש במלוה ופרוט' דעת' אפרוטה. פי' מדשניי' למתניתן הכי דכי יש באחרונ' ש"פ מקודשת ואע"ג דקמייתא מלוה הוי בהדה ובכולהו קדשה תהא כללא חשוב לי' גבי מנחת וקאמר דאם יש בכולן ש"פ מקודשת אלמא קידושי אכולהו קיימי אפ"ה גבי אוכלת דהוו להו מלוה ופרוטה מקודש' באחרונה. וש"מ מעות בעלמא חוזרים פי' אם אמר לה התקדשי בפרוטה זו ובזו ובזו ובעוד שלא נגמרו הקידושין חזר בו מלקדשה אמרי' דליהוי המעות שמסר לו קודם החזרה מתנ' אלא פיקדון היא אצל' וחוזרי' לו. וה"נ אמרי' כשאמר לה התקדשי בתמרה זו ובזו ובזו ובעוד שלא גמר דיבורו אכלה הראשונה ושנייה מה שאכלה מלוה הן אצלה ולא יחולו אלא על מה שהוא בעין ולכך צריך פרוטה אחרונה דאי אמרת מעות בעלמא מתנה והיכא דלא נגמרו הקידושין הוו המעות הראשונה מתנה אצלה ולא בעיא לאהדרונהי היכא דגמר דבר לשם קידושין כי הכא נימא דיחולו הקידושין אף על אותן תמרי' שאינ' בעולם וכי אכלה מדידה אכלה דבשלמא בעלמא לא הוי קידושין שהרי מתנה הן אצלה כי הדר בי' מקידושין. אבל הכא שלא חזר מלקדשה נהי נמי דכי אכלה הראשונ' עדיין לא גמר כל הקידושי' מקדשי נמ' אף בקמייתא אף בכולן מקודשת ע"כ:

והיכא שקדש על תנאי ולא נתקיים התנאי או המקדש בקידושי טעות כתבתי בפ' המדיר סי' כ"ב שהמעות חוזרין:

כת' הטור וז"ל. וכתב הרמ"ה ה"ה נמי כי אמר בזו ובזו אם גמר כל דבריו קוד' שקבלה אותן כולן מצטרפות אפי' אכלה הראשונה ראשונה. ור"י אמר אפי' גמר קודם שקבלה אותן אינן מצטרפות כיון שחלקו זו מזו ע"כ. ולפי דעתי שאין זה ר"י בעל תוספות כי אדרבה מדברי התוספו' משמע כמו שכתב הרמ"ה וכן עיקור. וכל הני תלת מילי הלכת' נינהו והלכה נמי כרב אמי מדמסיק רבא עלי' ש"מ מדר' אמי כו' וכן דעת כל המחברי' אכן תמה אני על מה שהרי"ף והרא"ש לא הביאו הני תלת מילי ונהי הני תרי מילי המקד' במלוה ומלוה ופרוט' כבר נפסקו במקומו' אחרי' אכן הך תלית' דמעו' חוזרי' לא מצינו בשום מקום כי אם פה ואפשר דפשוט הוא בעיני המחברים מאחר דקי"ל כרב אמי דדוקא נשתייר באחרונה שוה פרוטה מקודשת ולא בקמיית' ממילא המעות חוזרין כמו שפירשו התוספו' ורש"י. ומסיק אמר רבא ל"ש דאמר בזו ובזו אבל אם אמר התקדשי לי באלו אפי' אוכלת נמי מקודשת ומצטרפות כולן לשוה פרוטה וה"פ ל"ש היכא דאוכלת ראשונה אין מצטרפות לפרוטה אלא דאמר בזו ובזו דלא גמרו קידושין ולא נקנו עד נתינת אחרונה שהיא גמר דיבורו וכבר היו הראשונות מלוה אבל אמר לה באלו מקבלת ראשונות לא באתי לידה בתורת קדושין דמשנגמר הדיבור הקנה לו בתורת קידושין וכי אכלה מדידה קא אכלה ואפי' אוכלת ראשונה מקודשת אם יש בכולן שוה פרוטה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה