ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן טו
פיסקא ובכולן אעפ"י שאמר' בלבי כך היה. ההוא גברא דזבנינהו לנכסי אדעת' למיסק לארעא דישראל ובעידנא דזבין לא אמר מידי אמר רבא הוי דברי' שבלב ודברי' שבלב אינן דברים פרש"י לנכסי מקרקעי וכתב הרא"ש דמ"ה פי' הכי לפי שאין דרך אדם למכור קרקעותיו שהוא מתפרנס מהם אם לא היה בדעתו לעקור דירתו מכאן אבל אם מכר כל מטלטלין שלו אפי' אמר בשעת מכירה אדעתא למיסק המכר קיים אם לא שהתנה לפי שפעמים אדם מוכר מטלטלין אפי' דעתו לישאר בכאן. ועיין בפ' אלמנה ניזונית סי' י' ועוד מעניין דברי' שבלב כתב' בפר' המדיר סי' י"ח. תו מסיק ההוא גברא דזבנינהו לנכסי אדעתא למיסק לארץ ישראל סליק ולא איתדרי לי' אמר רבא כל דסליק אדעתא למיסק למיתדר והא לא איתדר לי' איכא דאמרי דאמר רבא אדעתא למיסק הוא דזבין והא סליק והלכת' כלישנא בתרא ההוא גברא דזבנינהו לנכסי אדעתא למיסק לארעא דישראל לסוף לא סליק אמר רב אסי אי בעי סליק. ואיכא דאמרי אי בעי לא סליק מאי בינייהו דאתלייד אונסא באורחא ללישנא קמא אי בעי סליק כשימצא חבורה ללישנא בתרא צריך שילך בלא עיכוב והלכתא כלישנא בתרא. והני תרי עובדא מיירי שגילה דעתו בשעת מכירה ע"כ. וכתב הטור וז"ל וכן הדין נמי במוכר חפץ לקנות בדמיו דבר ידוע ולא איצטריכא לי' זוזי אם אמר בשעת מכר שלו דעתו הוא למוכר בזול ולקנות דבר ידוע אעפ"י שלא התנה. ואם לא אמר הוי דברים שבלב והמקח קיים. וכתב ר"ח דווקא במוכר קרקע הוא דהוי האי דינא אבל לא במטלטלין אלא כיון שמשך קנה ושוב אין המוכר יכול לחזור ודווקא דלא איצטריכא לי' זוזי משום דבר שנתחדש אח"כ כההיא בצורצא דהוה בנהרדעי זבנינהו לאפרנייהו למזבן חיטי או שמוכר נכסים לקנות דבר ידוע ואח"כ חזר בו המוכר ולא רצה למוכרה לו. אבל אם הוא בעצמו חזר בו ולא רצה לקנות אותו הדבר שמכר נכסיו בשבילו כדי לקנותן המקח קיים ע"כ. ומי שמשכי' ביתו על ג' שנים כי קנה במקום אחר מן השר המכס והרחיים ושאר דברי' הדומים לו על ג' שנים ולא שהה לשם כי אם שנה ומחצה כי השר חזר ולקח ממנו בחזקה כל אותן הדברים והוצרך לחזור לעירו ורוצה מן השוכר לחזור לו ביתו ורוצה לדמות לההיא עובד' דהכא עיין בפ' השואל בסי' כ"ד. ומי שהי' בדעתו לילך מטבריא לציפורי ומכר ביתו לשמעון ובשעת המכירה אמר שאדעת' דהכי קמזבין ואח"כ כתב לו שטר מכירה כדרך שאנו כותבי' ואח"כ בא לו אונס וסיבה ידוע שאי אפשר לו לעקור מטברי' וביקש לחזור כו' כתבתי לעיל פ"ק סימן מ"ג: