אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן סט

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן סט

סימן סח

תנו רבנן מפני שיבה תקום יכול אפי' מפני זקן אשמאי פי' בור כמו והאדמה לא תשם דמתרגמינן וארעא לא תבור וכמו פתחי שמאי דפרק התכלת כך פי' תוספת בשם ר"ת ולאפוקי פרש"י שפירש לשם רשע ועם הארץ דבהא לא מחייב איסי בן יהודא לכבדו דמותר להכותו ולקללו דאינו עושה מעשה עמך ומסיק ת"ל זקן ואין זקן אלא חכם שנא' אספה לך שבעים איש מזקני ישראל ר' יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא מי שקנ' חכמה שנא' ה' קנני ראשית דרכו יכול יעמוד מפניו ממקום רחוק ת"ל תקום והדרת לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור ואיזה היא קימה שיש בה הידור הוי אומר זה ארבע אמות יכול יהדרנו בממון ת"ל תקום והדרת מה קימה שאין בה חסרון כיס אף הידור שאין בה חסרון כיס יכול יעמוד מפניו בבית הכסא ובית המרחץ תקום והדרת לא אמרתי קימ' אלא במקום שיש הידור יכול יעלים עיניו שלא יראנו ת"ל תקום ויראת כל דבר המסור ללב אמרינן בו ויראת ר"ש בן אליעזר אומר מניין זקן שלא יטריח ת"ל זקן ויראת איסי בן יהוד' אומר מפני שיבה תקום ואפי' כל שיבה במשמע ר' יוסי הגלילי היינו ת"ק איכא בנייהו יניק וחכים ת"ק סבר יניק וחכים לא ר' יוסי הגלילי אומר אפי' יניק וחכי' כתב הרא"ש וא"ת למאי איצטרכ' בין לרבנן בין לר' יוסי הגלילי שמעינן משיבה דצריך להקים מפני שיבה זקן שאינו אשמאי אע"פ שאינו מופלג בחכמה אלא רבנן דרשי הזקן מזקני העיר למעוטי יניק וחכים ואפי' הוא מופלג בחכמה ור' יוסי הגלילי דרש זקן זה קנה חכמה ואפי' הוא יניק וחכי' אם הוא מופלג בחכמה ע"כ, אף לפי זה אין אנו יודעין בהכרח אם יניק וחכים בעינן מופלג בחכמה נהי דת"ק מטעם יניק וחכי' אפשר קאיירי אפי' מופלג אבל מ"מ לר' יוסי הגלילי דמרבה יניק וחכים איירי אפי' בלא מופלג או דווק' במופלג איירי ונרא' לכאור' דלישנא דיניק וחכי' משמע חכם בעלמא אפי' בלא מופלג אכן מדברי התוספו' שהקשו לר' יוסי הגלילי דדריש יניק וחכים שיבה למה לי וכי הוא גרוע בעבור שהוא נמי שיבה בהדי חכמה הא אפי' ביניק וחכי' איירי קרא וכתבו וי"ל דאי לא כתב רחמנא שיבה ה"א דניבעי זקן ממש אבל יניק וחכי' לא להכי אתא סיפא לגלויי דלא בעינן זקן וחכים אלאו בחד לחוד סגי אפי' יניק וחכי' ומיהו קשה דא"כ מאי קאמר בדברי ר' יוסי הגלילי כדאמר ת"ק לכתוב רחמנא מפני שיבה זקן תקום אדרב' לא לכתוב אלא זקן דהא נמי אמר זקן בלא שיבה זקן כמשמע זקן ממש משמע אלא ודאי זקן יניק וחכי' משמע והדרא קושי' לדוכתא ונראה לר"י דוודאי יניק וחכי' צריך שיהא מופלג ולכך איצטרך שיבה אעפ"י שאינו מופלג דכך לי זקן שאינו מופלג כיניק וחכי' שהוא מופלג אבל אם היו שווים בחכמה היניק והזקן צריך שיעמוד היניק מפני הזקן דגבי יניק צריך שיהי' מופלג בחכמה וגבי זקן אינו צריך ע"כ אבל אין הכרח לדבר דשמא בעי שיבה למעוטי יניק וחכי' לת"ק ומ"ה צריך לומר בדברי ר' יוסי הגלילי לת"ק לכתוב מפני שיב' תקום והדרת כו' ור' יוסי הגלילי ס"ל דאי לאו כתב שיבה ה"א זקן ממש כפי' הראשוני' של תוספו' או ה"א זקני שווים אבל זקני השוק כפי' הראשון שכתב הרא"ש אבל לא שבא לומר דצריך לקום מפני שיבה אפי' אינו מופלג וכ"ש לפי האמת דקי"ל כאיסי בן יהוד' דס"ל כל שיבה במשמע אפי' זקן אשמאי מסתבר נמי לומר יניק וחכי' לא גרע ומה שכתב בסמ"ק דיניק וחכי' בעינן מופלג אף לאיסי שכמו שמוכרחים אנו לפ' אליבא דר' יוסי הגלילי כדלעיל ג"כ נפ' כך אליבא דאיסי הלא כתבתי שאינו בהכרח לפרש כן אפי' לר"י הגלילי ואף א"ת שנפרש כן לר"י מ"מ לאיסי מנלן לפרש כן דלמא בהא נמי פליגי איסי אר' יוסי הגלילי. ומסיק א"ר יוחנן הלכה כאיסי בן יהוד' וכתב הרא"ש ומבן שבעים נקרא שיבה וכתב עוד וכיון דס"ל לאיסי בן יהוד' כל שיבה במשמע בע"כ דריש זקן זה שקנה חכמה יניק וחכים כר"י הגלילי וכן הלכ' ע"כ ואף שמדבריו לא משמע הכי שלא הזכיר הלכה כאיסי בן יהוד' אלא לעניין כל שיבה ולא הזכיר יניק וחכי' מ"מ הדעת מכרעת דאף איסי ס"ל הכי וכן דעת כל המחברים וכן פסק הרמב"ם ולא כדברי הרמב"ן שבא לישבו כמו שכתב הר"ן וכתב הסמ"ג וז"ל א"ר יוחנן והלכה כאיסי בן יהודא ולא כת"ק דצריך שיבה וחכמה ודלא כר' יוסי הגלילי דאמר יניק וחכים ומזהיר ליניק לכבד לזקן וחכי' ואין לפרש דר' הגלילי מודה לאיסי בן יהוד' בזקן ולא חכי' דא"כ היינו כאיסי ועוד כי קאמ' מאי איכא בין ר' יוסי הגלילי לת"ק יניק וחכים ה"מ למימר דאיכ' בינייהו זקן ולא חכי' וכתב עוד ומדפסק ר' יוחנן כאיסי דקאמר כל שיבה במשמע למדנו שגם הלכה כר"י הגלילי דאמר והדרת פני זקן זה שקנה חכמה אפי' יניק וחכי' ולא כת"ק דמצריך שיבה וחכמה ע"כ וצ"ל מה שאמר הסמ"ג דלא קי"ל כר"י הגלילי בהא דמזהיר קרא ליניק וחכים לכבד זקן וחכים אין הפיר' דלר"י הגלילי קרא אתא להכי לאזהורי ליניק וחכי' כו' דזה לא נאמר בקרא אלא שמשמע הכי פי' ר"י שכתב וז"ל התוספו' דוודאי יניק צריך שיהא מופלג ולכך איצטרך שיבה אע"ג שאינו מופלג כמו יניק וחכים אבל אם היו שווים בחכמה היניק והזקן צריך שיעמוד היניק מפני הזקן דגבי יניק צריך שיהא מופלג וגבי זקן אינו צריך ע"כ ונרא' לפרש דוקא אליבא דר"י הוא דאשמועינן הכי מאחר שראינו שאף בשיבה תלה המעלה בחכמה אלמא דשני המעלות בעינן לפעמים ביחד אלא שאינו צריך כ"כ חכמה כמו יניק ממילא אם הם שווין במעלה שצריך לעמוד היניק מפניו מחמת הזקנה אבל לאיסי שתלה בשיבה לחוד בלא חכמה וסבר נמי דאף בחכמה תלה כגון יניק וחכי' א"כ לקמן מ"מ לא שמעינן אם שווין הם בחכמה שצריך היניק לעמוד מפניו דשני מעלות הם זקנה וחכמה ועדיף זה כמו זה ואפי' יבאו שני המעלות יחד אינ' מכריע דלא תלה זה בזה ומ"ה קאמר שאין הלכה כר"י דאמר יניק וחכים ומזהיר ליניק כו'. פירש דווקא לר"י הוא דשמעינן הכי ולא לאיסי בן יהוד' וא"כ מאחר שאין הלכה כר"י אלא כאיסי לא אמרינן האי סברא ומ"מ נראה בעיני דאם שניהם שווין במעלות וא' זקן מחבירו בדבר המנכר כגון שבעי' ושמנים כו' צריך זה לעמוד מפני זה דהא במעלה דידי' עדיף מיני' וכן אם שניהם שוים בשנים והא' יניק וחכים והשני מופלג שצריך היניק לעמוד מפני המופלג. ועוד נראה דאפילו אינו מופלג אלא שחכם מיני' טפי הוא ענין חשוב במעלות חכמה וצריך לקום מפניו אף שבזקנה אינה כן אם לא שזקן ממנו עשר שנים במעלת הזקנה וז"ל הר"ן עומדים בפני יניק וחכים ומיהו ה"מ כשהוא גדול ממנו אבל אין גדול עומד מפני קטן מדאמרי' בגמרא דר' אילעי ור' יעקב בר זבדי הוה יתיבי חלף ואזל ר"ש בר אבא וקמו מקמיה אמר להו חדא דאתון חכימין ואנא חבר כלומ' ואינכם חייבי' לעמוד ואפשר שאפי' פטור נמי שאינו חייב לעמוד מפני חכם אלא בגדול הימנו ודאמרינן בפ' אלו מציאות בתלמידי חכמים שפטורין זה מפני זה אפי' כמלא עיניו בכה"ג אפי' גדול על קטן חייב כיון שהוא רבו ע"כ. והת"ח שבבבל נמי לומדין זה מזה כתב הרמב"ם וז"ל מי שהוא זקן מופלג בזקנה אעפ"י שאין חכם עומדי' לפניו ואפילו חכם כשהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה ואינו חייב לעמוד כדי קומתו אלא כדי להדרו ומזה אין סתירה לדברי משום דהפלגה קא גרם שצריך לעשות לו הידור אפי' בלי הפלגה אפי' הזקן הי' נמי חכם אין צריך היניק וחכים לעמוד מפניו אפי' לעשות לו הידור דדוקא לר' יוסי הגלילי הוא דבעינן הכי שיעמוד היניק כו' ולא לאיסי כדמוכא מדברי הסמ"ג כדפרי' וז"ל הטור מה שכתב על דברי הרמב"ם ואינו יודע למה כתב שאינו חייב לקום בפני הזקן כדי קומתו דהא מהך קרא ילפינן זקן וחכם וכמו שצריך לקום מפני החכם מלא קומתו כך צריך מפני הזקן ואפשר שלא אמר שאין צריך לעמוד לפני הזקן מלא קומתו אלא ילד חכם שכיון שצריכין לנהוג בו ג"כ כבוד אין לו לקום מפני הזקן אלא יעשה לו הידור אבל כל אדם צריך לעמוד בפני הזקן מלא קומתו והכי מסתברא נמי בשני חכמים או בשני זקנים שאין אחד צריך לקום בפני חבירו אלא יעשה לו הידור ע"כ. והידור זו בשווים לא ידענ' ממה לקח והכי משמע מסוגי' דהכא דכיבוד של ת"ח אפי' אינו תלמידו צריך לכבדו מפני חכמתו אם אינו בשווים דוקא לענין כיבוד אבל לענין מורא פשיטא דלא שייך מורא אלא גבי רבו או מופלג בדורו שהוא כרבו וכן כתבו התוס' בפ' ד' וה' וכן יראה מלשון הרמב"ם:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה