אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן נז

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן נז

סימן נו

תנו רבנן ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהוד' אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה ר' יוחנן אמר רחיים בצווארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו פירש רש"י בני בבל היו הולכין וגורסים משניות בארץ ישראל ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטל עליה' נושא אשה דהוה לי' בלא הרהור ואח"כ לומד תורה הא להו בני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהיו כל צרכי הבית מוטלים עליו ויבטלוהו וקשה לר"ת דמשמע דקאמר שמואל דנושא אשה תחילה כדי להיות בלא הרהור ומוקי לה למילת' בבני בבל א"כ אכתי איכא הרהור כיון שהולכין חוץ למקומן ועוד קשה אחרי שנשא אשה היאך יצא חוץ למקומו ללמוד והלא הוא צריך לחזור אחר מזונות אשתו ובניו ובפ"ק דגיטין אשכחן דשלח ר' אביתר בני אדם הבאין משם לכאן הם מקיימין בעצמן ויתנו את הילד בזונה ואת הילדה מכרו ביין פי' שצריכין בניו ובנותיו להתמשכן בעבור מזונותיהן. משמע שאינ' עושים יפה שהולכים חוץ למקומם ע"כ נרא' לר"ת איפכא דר' יוחנן דאמר רחיים בצווארו ויעסוק בתורה לבני בבל דיבר שאינו יכול להניח אשתו וילך וילמוד תורה ועוד שהם עניים ושמוא' שאמר נושא אשה תחלה לבני א"י אמר שיכולין ללמוד במקומם וגם הם עשירי' וטוב לו שישא אשה וילמוד תורה בטהרה ומיהו פעמי' שגם בני א"י היו יוצאים חוץ למקומם לבבל ללמוד תורה אלא רובם היו לומדים במקומם. ואין תימה אם שמואל שהי' מבני בבל איירי לבני א"י שהיו לפניו תלמידים מבני א"י שהיה מדבר להם ור' יוחנן אעפ"י שהיה מא"י הי' מדבר לתלמידי שלפניו מבבל כו'. והאריך. והרא"ש הזכיר אלו הפירושי' וכתב סתמא וז"ל הא לן והא להו וכול' מודו דאם אי אפשר לו ללמוד אם ישא אשה ילמוד ואח"כ ישא אשה ע"כ ואומר אני שה"ה איפכא דכ"ע מודים שאם אפשר לו ללמוד אחר שישא ישא אשה ואח"כ ילמוד. והרמב"ם כתב והטור אחריו וז"ל לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשה שאין דעתו פנוי' לו ללמוד ואם אי אפשר לו בלא אשה לפי שיצרו מתגבר עליו ישא אשה תחלה ע"כ והיינו שפסק כסתמא דברייתא ותימא הא שמואל פסק הלכה שישא אשה תחלה ואח"כ ילמוד תורה ואף ר' יוחנן לא פליג אלא היכא דלא אפשר כגון לבני בבל שצריכין לילך ממקומ' וכו' וכמו שפי' בשם התוספו' אבל היכא שיכולין ללמוד במקומות' ישא אשה ואח"כ ילמוד ואף לפרש"י דווקא במקום שצרכי בית מוטלים עליו שאז לא יכול ללמוד אבל הבחורים שלנו שאין צרכי הבית מוטלת עליהם פשיטא שישא אשה וילמוד תורה בטהרה. כתב עוד הרא"ש על שילמוד תורה ואח"כ ישא אשה וקצבה לאותו לימוד לא ידענא לא יתכן שיתבטל מפריה ורביה כל ימיו ולא מצינו בזה כן אלא בבן עזאי שחשקה נפשו בתורה ע"כ. ואני אומר שיש שיעור לדבר דיותר מך"ד שנים לא ישהה כלל. כדמסקינן בסוגי' אמר רב הונא בן ך' שנים ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה ס"ד אלא בהרהור עבירה א"ר אבא וכן תנא דבי ר' ישמעאל עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה אימתי ישא אשה כיון שהגיע עשרים שנה ולא נשא אשה אמר תיפח עצמותיו א"ל רבא לרב נחמן אידך על צווארי דבריך פי' בעוד ידיך תקיפה על בנך וישמע לקולך השיאו אשה אז מן שיתסר עד עשרים ותרתי ואמרי לה מתמניסר ועד ך"ד דכתיב חנוך לנער ע"פ דרכו וא"כ שיעור האחרון לכל המיקל שלא ישא יותר מכ"ד שנים:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה