אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן נו

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן נו

סימן נה

פיסקא ללמדו תורה מניין דכתיב ולמדתם אותם את בניכם והיכ' דלא אגמרי' אבוה חייב איהו למיגמר נפשיה דכתיב ולמדתם אותם איהי מניין דלא מיפקדא דכתיב ולימדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה כו' ואיהי מנלן דלא מיחייבה למילף נפשה דכתיב ולימדתם ולמדתם כל שאחרים מצוין ללמדו מצוה ללמד וכל שאין אחרי' מצווין ללמדו אינה מצוה ללמד ומנין שאין אחרים מצווין ללמדה דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם תנו רבנן הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו ר' יהוד' אומר אם היה בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו בנו קודמו פרש"י אם היה בנו זריז והאב רואה שיצליח ממנו ואין לו סיפק נכסים שילמדו שניהם ילמוד בנו והוא יטריח אחר מזונות ויספיקנו ומסיק כי הא דרב יעקב ברי' דרב אחא בר יעקב שדרי' אבוה לקמי' דאביי כי אתא חזייה דלא מיחדד שמעתי' א"ל אנא עדיפנא מינך תיב את ואיזל אנא דמשמע אי הוה בנו עדיף הוה שלח את בנו והוא היה מטריח במזונות והיינו כר' יהודא וכתב הרא"ש וכן הלכתא וכן דעת המחברים וכתב הטור ואעפ"י שבנו קודם מ"מ הוא לא יבטל מלימודו ר"ל יעסוק בתורה ויחזיר לימודו בכל מה דאפשר לי' ואל יסמוך על לימוד בנו. עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה א"ר יהודא אמר שמואל כגון זבולון בן דן שהי' תלמיד בימיהם שלמדו אבי אביו מקרא ומשנה וגמרא הלכות ואגדות ופריך מיתבי למדו מקרא אין מלמדו משנה ואמר רבא מקרא זו תורה פי' ולא נביאים וכתובים. ומשני כזבולן בן דן ולא כזבלון בן דן כזבולון בן דן שלמדו אבי אביו. ולא כזבולון בן דן דאלו התם מקרא ומשנה ותלמוד והלכות ואגדות ואלו הכא מקרא לבד ועד היכן נמי דקאמר ה"ק עד היכן חייב ללמוד את בנו תורה בדורותיו אמר רב יהודה לבנו ולבן בנו ופריך ואבי אביו מי מחייב והתניא ולמדתם אותם את בניכם ולא בני בניכם ומה אני מקיים והודעת' לבניך ולבני בניך לומר לך שכל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות ומשני הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולמדתם אותם את בניכם אין לי אלא בניכם בני בניכם מניין ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך א"כ מה ת"ל בניכם בניכם ולא בנותיכם והלכה כר' יהוד' אמר שמואל והלכה כרבא שמלמדו מקרא שהוא תורה ולא כפרש"י שהוא תורה ולא נביאי' וכתובים חדא דא"כ לא ה"ל לפרש זו תורה דסתם לשון מקרא כך הוא ועוד לשון תורה כולל הכל נביאים וכתובים ע"כ נרא' לפרש שרבא בא להוסיף ולחייבו ללמוד תורה דהיינו תורה שבכתב וכן יראה מדברי הטור שכתב וז"ל ומאימת מתחיל ללמוד לבנו משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו תורה צוה לנו משה מורשה קהלות יעקב ופסוק ראשון מפרשה שמע ואח"כ מלמדו מעט מעט מהפסוקים עד שיהא כבן ששה או כבן שבעה ואז מוליכו אצל מלמד תינוקות הי' מנהג בעיר ללמד לתינוקות בשכר חייב ליתן לו שכר וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה ואינו חייב ללמדו בשכר משנה ותלמוד ע"כ וכן נוטין דברי הרמב"ם וכתב עוד הטור בשם הרמ"ה ה"מ היכא דלא אפשר לי' דדחיקא לי' שעתא אבל אם אפשר לי' חייב לאגמוריה משנה ותלמוד ואגדות ע"כ, ויפה כתב דאי אינו מחוייב כלל א"כ איך מסקינן לעיל בעובדא דר' אחא בר יעקב דאמר לברי' תיב את כו'. והתם בע"כ איירי בענין משנה מדקאמר חזיי' דלא מיחדדן שמעתתי' כו'. וא"כ מאחר שאינו מחוייב כלל ללמוד בנו יותר מתורה פשיט' דאיהו קודם שהרי הוא מחוייב כל ימיו ללמוד תורה נביאים כתובים משנה הלכות ואגדות וכמו שכתב הרמב"ם והטור אחריו וז"ל. עד אימתי חייב ללמוד עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבכם כל ימי חייך וכ"ז שלא יעסוק בתורה הוא שוכח וחייב לשלש לימודו שליש בתורה שליש במשנה שליש בתלמוד פי' תורה שבכתב כמו תורה נביאים וכתובים משנה זו תורה שבע"פ ופי' התורה שבכתב הוא בכלל זה ותלמוד הוא שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מתוך דבר וידמה דבר לדבר וידין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע האיך עיקור המצות והיאך יצא האיסור והמותר וכיוצא בזה שלמד מפי השמועה כו'. אלא בוודאי אף לבנו צריך ללמדו הכל היכא דאפשר ומ"ה אי מחדדי שעתת' דבנו ואי אפשר שיספוק לשניהם ללמוד אלא לאחד אז הוא קודם לפי שגם לבנו חייב ללמוד הכל היכא דאפשר כמו שכתבתי בשם הרמ"ה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה