אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן מד

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן מד

סימן מג

פסקא כתב הר"ן וז"ל והיכי דקנו מיני' בקנין סודר כתב הרב אלבירגולונ"י ז"ל דפלוגת' היא ביני רבוותא ז"ל איכא מאן דאמר דדיני' כשטר ולא קנה עד שיתן דמים ואיכא מאן דאמר דאלימא מילת' דקנין ואע"ג דלא יהיב זוזי קנה. וה"נ מסתבר' מדאמרינן בפ"ק דב"מ המוציא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים אי משום כתב ללות ולא לוה הא שיעבד נפשיה ואם אית' דלא קנה עד שיתן דמים ליחוש דלמא לא יהיב דמי אלא ש"מ דבלא דמי נמי קנה וכתב וליטעמך ליחוש דלמא עייל ונפק אזוזי דבכל כה"ג וודאי אפי' בקנין לא קנה דאפילו בחזקה נמי לא קנה לאו קושי' דמסתמ' אמרינן דאם אית' דהוה עייל ונפיק אזוזי קלא ה"ל למילתי' ע"כ. ודברים של טעם הן [אף] שכתב הרשב"א בתשובה להיפך. וכתב עוד ודאמרי' לא קנה עד שיתן לו דמים איכא מ"ד דדוקא כל הדמים אבל במקצת דמים אפי' לא עייל ונפק אזוזי לא קנה דכי אמרי' דבמקצת דמים קנה הכל כל היכא דלא עייל ונפק אזוזי ה"מ בנותן קצת דמים לשם קניין דכיון דקבלם לשם קניין ולא עייל ונפק אשארא גלי דעתי' דניחא לי' דליקני בהכי אבל הכא דמים הללו לא לשם קנין נתנם לו שהרי בשטר הוא קונה אלא לשם פרעון נתנו ולפיכך אעפ"י שקבלם אין כאן הוכח' דניחא לי' שיקנה בהן ולפיכך י"ל שאפי' נגד מעותיו לא קנה דכיון דבשטר הוא קונה אי אפשר לו לקנות בו מקצת השדה שעל כל השדה נכתב ולא על חציו וכיון שבטל כח השטר במקצתו בטל כולה ע"כ. ויראה לחלק ולומר דדווקא בשטר הקנאה הוא דאמרי' הכי אבל בשטר ראי' שאינו קונה כלל נמצא שעיקר קניינו בכסף אפי' נתן מקצת דמים מהני. וכתב עוד והיכא שקנה בחזקה במקום שכותבין את השטר כתב רבינו שמואל ז"ל בפרק ח"ה דקנה דמשום דחזקה קנייה אלימתא היא דכיון שבא ברשותו סמכי' דעתי' עלי' אבל הרמב"ן כתב דמסתברא דכי אמרי' לא שנו אלא במקום שכותבין השטר אכולה מתניתן קאי שלא מצינו שיפה כח חזקה מכח כסף אלא ששנו לקמן בבריית' בגמרא ודאמרי' דבמקום שאין כותבין השטר קונה בכסף לחודי' לאו דוקא כשנתן ול כסף אלא אפי' לא נתן אלא מקצת דמים סתם קונה והיינו דאמרי' בפ' השוכר את האומנין מכר לו באלף זוז ונתן לו מהן חמש מאות זוז קנה ומחזיר את השאר אפי' לאחר כמה שנים מיהו אמרי' התם ה"מ דוקא בדלא עייל ונפק אזוזי אבל בדעייל ונפק אזוזי לא קנה עכ"ד ולא הכריע. אכן מדבריו דלקמן יראה שפסק כרשב"ם דבחזקה לחוד קנה היכ' דלא עייל ונפק אזוזי שכתב וז"ל ודאמרי' סתמא לא קנה עד שיתן דמים משמע דאע"ג דלא עייל ונפק אזוזי לא קנה עד שיתן דמים אעפ"י שכתב לו השטר כבר ואיכא למידק מדאמ' רבא בפ' האומנין האי מאן דמזבין מידי לחברי' ועייל ונפק אזוזי לא קנה. לא עייל ונפק אזוזי קנה אלמא כל שקנה מא' מדרכי הקנאה כל היכא דלא עייל ונפק אזוזי קנה איכא למימר דהתם כגון שקנה מטלטלין במשיכה או קרקע בחזקה דכיון שבא הדבר לרשות לוקח ואפ"ה מוכר לא עייל ונפק אזוזי מוכחא מילתא דגמר ומקנה אבל בקנין שטר לא מוכח' מילת' דכיון שהמקח עדיין ברשות מוכר למה לי' דליעול וליפוק מימר אמר כשירצה לוקח מקחו יתן מעות ומ"ה אע"ג דלא עייל ונפק אזוזי לא קנה עד שיתן דמים ע"כ אלמא דס"ל דבחזקה נמי אי לא עייל ונפק אזוזי דלא מצי הדר בי'. ור"י בר ששת בסימן תרע"ו הביא נמי דברי הפוסקים דבקניין חזקה לא בעינן דמים וכן דעת הרא"ש וכמו שנכתוב לקמן גבי מכר לו עשר שדות וכו':

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה