ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן לב
בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לחצאין או אין נגאל לחצאין פי' המוכר בית בבתי ערי חומה שהוא נגאל עד שנה ולא יותר נגאל לחצאין אם נתן חצי דמיו בתוך שנה מפריק פלגי או לא גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמרינן מה שדה אחוזה אינו נגאל לחצאין אף האי נמי אינ' נגאל לחצאין או דלמא היכי דגלי גלי והיכא דלא גלי לא גלי ומסיק דפליגי בתנאי דתניא חדא נגאל לחצאין ותני' חדא שאינ' נגאל לחצאין ומוקי הא דאינו נגאל לחצאין כרבנן ונגאל לחצאין כר"ש והלכה כרבנן וכן פסק הרמב"ם תו מסיק איתיבי' בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה לא בתי חצרים בתי חצרים בהדי' כתיב בהו על שדה הארץ יחשב ההוא לקובעו חובה ואליבא דר' אליעזר דתניא וגאל את ממכר אחיו רשות אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל ואיש כי לא יהי' לו גואל וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי ר' יהושע ר' אליעזר אומר יגאל את ממכר אחיו חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל בכל גאולה תתנו הכתוב קבעו חובה אמרי לי' רבנן לרב אשי ואמרי לה רבינא לרב אשי בשלמא למ"ד לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב בכל אלא למ"ד לרבות בתי חצרים מאי בכל קשיא. ומ"מ לענין הלכה קי"ל כהך פשיטותא דרב ששת דאינו נגאל בקרובי' ולא חיישינן להאי קושי' כי מ"מ לא עלו דבריו בתיובת' אלא קושי' בעלמא והיא עומדת על פרקה בשינויי' וכמו שחילק ר"ח בפ"ה סי' קל"א וכן פסק נמי הרמב"ם דאינו נגאל לקרובי' ואף דדחי אליב' דרב ששת ומוק' האי בריית' שכל גאולה תתנו אליבא דר' אליעזר לקובעה חובה. מ"מ לא קי"ל הכי אלא כר' יהושע שאינו אלא רשות וכן פסק הרמב"ם ומ"מ מודה בע"ע הנמכר לגוי דהוי חובה כדאית' בסוגי' תו מסיק איתיבי' אביי מה ת"ל יגאלנה יגאלנ' יגאלנ' שלש פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה וע"ע לא בתי חצרים ושדה אחוזה בתי חצרי' ושדה אחוזה בהדי' כתיב על שדה הארץ יחשב כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם ה"נ לקרוב קרוב קודם: