ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן יא
אמר רבי אלעזר התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים מ"ט כיון דאמר לה מנה ויהיב לה דינר כמאן דאמר לה על מכת דמי ואמר רב הונ' אמר רב כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואעפ"י שלא הוזכר שום תנאי דייני' לי' מינ' כאלו התנ' וכפלי' לתנאי' ופסק לקמן בסוגי' כר' אלעזר ופריך עליה מהא דתני' התקדשי לי במנה יהיה מונה והולך ורצה א' מהן לחזור אפי' בדינר האחרון הרשות בידו הכא במאי עסקינן דאמר במנה זו הא מדסיפא במנה זו רישא במנה סתם דקתני סיפא אמר לה התקדש לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחושת אינה מקודשת דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף לא ריש' וסיפ' דאמר במנה זו ופרושי קא מפרש רצה אחד לחזור אפי' בדינר האחרון הרשות בידו. כיצד כגון דאמר לה במנה זו והכי נמי מסתברא דאי ס"ד ריש' במנה סתם. השת' במנה סתם לא הוו קידושין במנה זו מיבעיא וקאמר אי משום הא לא אירי' תנא סיפ' לגלויי ריש' כו'. רב אשי אמר מונה והולך שאני דדעת' אכולה מנה כלומר לא תדחוק לאוקמי במנה זה דלעולם במנה סתם ואפ"ה לא הוי תיובת' דרבי אלעזר דאע"ג דאמר מנה סתם כיון דחזיתי' מונה והולך דעתה אכולה אבל כי לא נתן לה אלא דינר וקבלתי' הא וודאי לשם קידושי קבלתיה על מנת שישלים וכתב הר"ן זו היא סוגיות הגמרא והרב אלפסי ז"ל נראה שסמך אאוקימת' קמיית' ודחאה לאוקימת' דרב אשי משום דאוקימת' קמיית' הווי לישנ' דגמרא וכיוצ' בזה כתב הרב אלפסי ז"ל בהלכות בפר' ערבי פסחים וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפרק שבעה עשר מהלכות אישות. ומ"מ נראה דעת הרמב"ן בחידושיו דבמנה זה כל שנמצא חסר דינר לא בעי חזרה דממיל' בטלה קדושין וזה שלא כדברי רש"י ז"ל שכתב עליה דהא דאמרינן דהשת' במנה סתם לא הוי קידושין במנה זו מיבעיא כלשון הזה השת' במנה סתם תנא ליה דיכולין לחזור כל זמן שלא קבלה את כולה במנה זה ונמצ' חסר דינר דהשת' לא קבלה את כולה מיבעי' דמצי הדר' אלמא ס"ל ז"ל דאפי' במנה זו ונמצא חסר דינר בעי חזרה. ונראה דהזקיקו לומר כן דאם אית' דאפי' מן הסתם בטלי קידושי מאי קא פריך במנה זה מיבעי' הא וודאי צריך לדבר שנתחדשו בו דאלו במנה סתם בעי חזרה ואלו במנה זה כי נמצ' חסר דינר בטלי קדושי ממיל' ואעפ"י כן אין דבריו מחוורין דכיון דאמר לה במנה זה ומנה אין כאן ממיל' בטלי קדושי וכדאמרינן לעיל אי דאמר חמשין ולא שוה חמשין הא לא שוה חמשין אלא וודאי ממיל' בטלי קדושי והא דאמר במנה זה מיבעי' ה"ק השת' במנה סתם לא חיילי קידושין מהשת' דלא אמרינן כמאן דאמר לה ע"מ דמי. ומ"ה מצי הדר בי' כ"ש דבמנה זה ליכ' למימר דכמאן דאמר על מנת דמי וכיון שכן נהי דבמנה סתם צריכה חזרה במנה זה ונמצא חסר דינר פשיט' דבטלן ממיל' דתתקדשי לי במנה זה אמר לה ומנה אין כאן ע"כ. וכן פי' התוספו' ולעניין הלכת' כרב אשי או כאוקמי קמיית' נראה עיקר דברי הרא"ש שפסק כרב אשי דהא אוקימת' קמיית' שיכי' ע"י הדחק הוא והוא אמר שלא להצטר' לדחוקי ויפה חילק ובתראי הוא וגדול בחכמה ובמניין ולמה לא נפסוק כוותי', ומסקינן בסוגי' האי דינר של נחושת היכי דמי אילימ' דידעה בי' הא סברה וקבלה לא צריכא דיהיבת ניהלי' בלילה א"נ דאשתכח לי' ביני זוזי ופריך האי דינר רע ה"ד אי דלא נפיק היינו דינר של נחושת אמר רב פפא כגון דנפק ע"י הדחק פי' כיון דנפק הרי זו מקודשת דמסתמ' לא קפדי ע"ז שהחליפו ואפשר שאין הקידושין תליין בכך ואעפ"י שלא החליפו מקודשת אלא שיש לו להחליף מדין חוב בעלמ'. וכתב הטו' וז"ל ואם אמר לה הדינר החסר יהא עלי כמלוה מקודשת ע"כ ובוודאי שאמרה אין ונתרצה בדבר וצ"ל דהטור לא ס"ל שם כפי' רש"י דאיירי באומר לה שהדינר החסר יהא עלי במלוה דבכה"ג אמאי אינ' מקודשת דלא שייך לומר כסיפ' לה למתבעי אלא בדל' אמר מידי ובפרט מאחר שהוא דבר מועט אבל היכ' שזקפ' עליו במלוה לא כסיפ' לה למיתבע':
ודווק' במנה סתם ואפי' מונה והולך. אבל במנה זו פשיט' שאינה מקודשת דהא מנה זו קאמר ואין כאן מנה. והיכ' דאמר מנה סתם ונמצ' חסר דינר לכאורה מקודשת מסוגי' דהכ' דאוקמי' הא בנמצ' חסר דווק' במנה זו אבל לא במנה סתם א"ל שמונה והולך שאז יכולין לחזור בהן אבל אם אינן חוזרין הוי קדושי' אלא שמ"מ צריך לומר שיהא הדינר עליו כמלוה וכדפרשית דאל"כ כסיפ' לה מלתא למתבעי' בעבור דינר א' כדאית' בפר' האיש מקדש סי' י"ד ששם פסקינן בשם הרא"ש והראב"ד כת"ק דס"ל אפי' במנה סתם אם חסר דינר א' אינ' מקודשת מטעמא דכסיפא לה למתבעיה נמצ' מה שמחלקינן בין מנה סתם למונה והולך היינו לעניין חזרה דבמנה סתם אין יכול לחזור אם נחסר הרבה מן המנה דלא כסיפ' לי' למתבע' וישלים ובמונה והולך חוזר אפי' בדינר האחרון וכ"ש אם נחסור. נמצא פסק של דברי' בג' חילוקי' במנה סתם ובמונה והולך ובמנה זו. ובמנה סתם יש ג"כ ג' חילוקים אם נחסר דינר אינ' מקודשת. ואם אמר לה שזהו דינר החסר יהא עליו כמלוה ואמרה אין מקודשת כדפרישי ואם נחסר הרבה דלא כסיפ' לה מילתא למתבעי' מקודשת ושניהם אין יכולין להחזיר וישלים ומקודשת מיד היה מונה והולך יש בו ג' חילוקי' לענין חזרה יכולין לחזור אפי' בדינר אחרון והיכא שאין חוזרין ונמצא דינר חסר אינה מקודשת. ואם אומר שזהו הדינר החסר יהא עליו כמלוה כדפרשי' מקודשת. ובדינר זו יש בו ב' חילוקי' לעניין חזרה יכולין לחזור בהן אפי' במנה אחרון ואם אינו חוזר' אלא שנמצא חסר בין הרבה בין מעט אפי' אומר שזה הדינר חסר יהא עליו כמלוה אינ' מקודשת אפי' חסר הרבה. תוספת'. והביאו הרי"ף והרא"ש היה מונה לתוך ידה ראשון ראשון יכולה היא שתחזיר בה עד שעה שיגמור זה אומר במנה וזה אומר במאתים והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ תבעו זה את זה פי' וקדשה סתם אם האיש תבע את האשה יעשו דברי האשה ואם האשה תבעה את האיש יעשו דברי האיש וכן המוכר חפץ לחבירו זה אומר במנה וזה אומר במאתיים והלך זה לביתו וזה לביתו ואחר כך תבעו זה את זה פי' ומשך את החפץ סתם אם הלוקח תבע את המוכר יעשו דברי המוכר ואם המוכר תבע את הלוקח פי' שנתן לו החפץ סתם יעשו דברי הלוקח: