אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן י

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן י

סימן ט

מסקינן בסוגיא דתניא עגב זה לפדיון בני לא אמר כלום. עגל זה בחמש סלעים לפדיון בני טלית זה בחמש סלעים לפדיון בני פדוי ואוקמינא לה כגון שלא שוו חמש סלעים דאי שוו כיון דקי"ל לא צריכא שומא אפי' לא אמר בה' סלעים בנו פדוי אלא בדלא שוו חמש סלעים עסקינן אפ"ה בסופ' בנו פדוי בדקבלי' כהן עלויה כי הא דרב כהנ' שקל סודר' מבי פדיון הבן ואמר לדידי שווי לי חמש סלעים ואמרינן לה אמר רב אשי לא אמרן אלא רב כהנ' דגברא רבא הוי ובעי לי' סודרא אבל כ"ע לא כי הא דמר בר רב אשי זבין סודרא מאמיה דרבא מקובי שוה עשרה בתליסר:

וכתב הר"ן ונראה דה"ה למי שדרכם להתייקר באיזה חפץ שנותן בו לפעמים דמים הללו דמהני דאלת"ה עגל זה בחמש סלעים במה בנו פדוי אלא ודאי כדאמרן ומיהו משמע דבעינן שיהא דרכו להתייקר בכיוצא בזה עד כדי דמים הללו הא לאו הכי לא מצי אמר לדידי שוה לי אלא שיש לתמוה על הרמב"ם ז"ל שכתב בפרק אחד עשר מהלכות נדרים נתן לו כלי שאינו שוה בשוק כ"א ה' סלעים וקבלו הכהן בה' סלעים הרי בנו פדוי ולא חלק כ"א דרכו להתייקר בו ואם לאו אני מסתפק במקדש בדבר שאין שוה פרוטה אי מצי אמרה לדידי שוה לי דאפשר דכיון דלא שוה מידי לאו כל כמינה לתת עליו תורת כסף והכא שאני כיון דוודאי ממון הוא כי אמר לדידי שוה מהני ואי הוי פשיטא לי דכשאין העדים יודעים שדרכו להתייקר בו לא מהני דהוו לי כקידושין בלא עדים דלא מהני אפי' שניהם מודים ע"כ דבריו. ולי נרא' דאין ספיקא בדבר דוודאי בעינ' שוה פרוטה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה