ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן לה
מתניתין נשבית חייב לפדותה אמר הרי גיטה וכתובה ותפדה את עצמה אינו רשאי פי' משום שכבר נתחייב בפירקונה בשביל פירות שאכל עד היום הזה לקתה חייב לרפאותה אמר הרי גיטא וכתובתה תרפא את עצמה רשאי פי' דרפואה כמזונות שבכל יום ויום וכבר קבלה מזונות תחת מעשה ידיה והרמב"ם לא חילק בין מוטלת על המטה לאינה מוטלת כתב בסתמא שיכול לגרשה כו' וכתב המגיד משנה אבל הרשב"א כתב תניא בסיפרי ושלחה לנפשה מלמד שאם היתה חולה ימתין לה עד שתתרפא ופירשה הראב"ד במוטלת על המטה וכ"ש בבנות ישראל הקדושות אם היתה מוטלת על המטה שאינו יכול לגרשה עד שתתרפא ומתניתין בשאינה מוטלת על המטה עכ"ל ואין כאן דעת רבינו ואני אומר שאם כן הוא לא היו סותמין במשנה ובגמרא מלפרש בד"א בשאינה מוטלת אבל מוטלת אינו רשאי כו' עכ"ל המ"מ והר"ן לא הביא אלא דעת הראב"ד ת"ר נשבית לאחר מיתת בעלה אין היורשין חייבין לפדותה ולא עוד אפילו נשבית בחיי בעלה אין היורשין חייבין לפדותה שאין אני קורא בה ואותבינן לי לאנתו וכתב הרי"ף וז"י הלכך לית להו פירי דכי תקינו רבנן פירות לבעל תחת פרקונה הוא דתיקון והני כיון דלא מחייבי בפרקונה לית להו פירי תדע דהא דתנן אלמנה ניזונות מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהם ואין חייבין בקבורתה אלמא כיון דמחייבי במזונותיה מעשה ידיה שלהן וכיון שאין יורשין כתובתה אין חייבין בקבורתה הכא נמי כיון דלא מחייבי בפרקונה לית להו פירי והוסיף הרא"ש וז"ל וכן יבם נמי לא אכיל פירי ואינו חייב בפרקונה ואית ספרים דגרסי ואין היבמין חייבין לפדותה וכן גרס רב אלפס והא דיבם לא אכיל פירות היינו בנכסים שנפלו לה כשהיתה שומרת יבם אבל נכסים שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל אוכל יבם פירי לרבא דאמר לקמן בריש פ' הכותב דידו עדיפא מידה כדמוכח בפ' החולץ ומיהו לא מחייב בפרקונה כל זמן שלא כנסה דלא קרינא ביה ואותבינך לי לאנתו ע"כ ודבר תימא הוא בעינ' מאחר שאינו פודה איך יאכל פירות הלא הבעל גופא דאתי היבם מחמתיה אינו אוכל אלא בעבור פרקונה וא"כ מאחר דלא מחייב לפדות אותה איך יאכל פירות אפילו יהיו דמי ופירות יותר מפדיונה ס"ס מאחר שלא היו מחויב לפדותה אם לא הי' לו פירות אף היכא דלא מלו לה בדמי פדיונה אף עתה לא יאכל ועוד תדע שהרי אפילו לגבי בעלה הי' מסתבר לומר שתוכל לומר איני נפדה ואיני נותן לך פירות אלא דלא שבקי חכמים לה חכמים לומר שלא תטמע בין הגוים ועוד טעמא אחרינא כדפי' לעיל סי' ט"ו וא"כ הכא שאינן מחויב לפדותה א"כ פשיטא שתוכל לומר אינו אוכל פירות וכן דעת הרמב"ם ועיקר ואע"פ שאין היורשים חייבים לפדותה מיהו חייבים לפרוע בשבילה כסף גלגלתא ומס שעליה כדרך שפרע בעלה בשבילה וכן פסק הטור: