ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן כא
תנא מסר האב לשלוחי הבעל וזינתה הרי היא בחנק דאמר קרא לזנות בית אביה פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל וה"ה נכנסה עמו מן הסתם בחצר שלו אבל נכנסה לחופה ולא נבעלה בהדיא כתיב דכתיב וכי תהי' נערה בתולה מאורסה לאיש נערה ולא בוגרות בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה מאי נשואה אילמא נשואה ממש היינו ולא בעילה אלא לאו נכנסה לחופה ולא נבעלה ומסיק דאין חילוק בין מת בעלה דהדרא לבי נשא ללא הדרא לעולם חשבינא כנשואה לענין שמיתתה בחנק אפילו שוב נתארסה וזינתה וכן לענין נדרים כדתני דבי ר' ישמעאל ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עלי' מת"ל והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל אלא הרי נתגרשה האיך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב האב אינו יכול להפר בין נדרה בדרך ושמע אח"כ כשחזרה בין נדרה אח"כ אפילו כשחזרה לבית אביה וילפינן מיתה מנדרים במה הצד כי היכא דגלי ליה לן קרא בנדרים דחשבינא כיצאה מרשותו לגמרי ה"ה לענין מיתה חשבינא כיצאה מרשות האב לגמרו והוה כנשואה ממש ואין חילוק בין הדר ללא הדר: