אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ד › סימן כ

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן כ

סימן יט

הא גופא קשיא אמרת נכנסה עמה ללין טעמא דללין הא סתמא לשם נשואין אימא סיפא נכנסה עמו לשם נשואין הא סתמא ללין אמר רב אשי סתמי סתמי קתני סתם חצר דידה ללין וכתב המ"מ כ"ש חצר דאחרים סתם חצר דידיה לשם נשואין וכתב הר"ן שאין להקשות א"כ מרישא משמע דדוקא סתם חצר דידה ללין הא של שניהם סתמא לנשואין אימא סיפא סתם חצר דידיה לנשואין הא של שניהם סתמא ללין הא לא קשיא דכיון דסתם חצר דידיה לנשואין כ"ש חצר של שניהם דאנן לא אמרינן אלא דזילא ביה מילתא שישא אשה בחצר שאין לו רשות בה אבל כשהחצר של שניהם אדרבה דעת שניהם מתיישבת בו יותר וכ"ש סתמא לנשואין עכ"ל הר"ן והמ"מ כתב בשם הרמב"ן שדינה בחצר שלה ואני אומר שהדבר מוכרע ומ"ה בחצר שלה סתמא ללין בחצר שלו סתמא לנשואין בחצר של שניהם ספק הוא אם ללין אם לנשואין ולאיסורא אזלינן לחומרא ולממונא לקולא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה