אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ד › סימן יח

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן יח

סימן יז

אמר רב מתנא האומר אם ימות אל תקברני מנכסיו אין שומעין לו לאו כל הימנו שיעשיר בניו ויפיל עצמו על הציבור וז"ל הטור שאלה לא"א הרא"ש ז"ל ראובן עשה צוואת בריא ונתן לשמעון כל נכסיו במתנה מהיום ולאחר מיתה חוץ מחפצי הבית שהניח ליורשין מי חייב ליתן צרכי קבורה שמעון או היורשין תשובה דבר ידוע אם אדם נותן מממונו הרבה מתנות לאחרים ושייר מעט ליורשין אפ"ה היורשין הקרובין לירש מן התורה מחויבים בקבורתו כי מממונו הנשאר לו אחר מתו חייבים ב"ד לקוברו ואם אמר אל יקברהו מנכסיו אין שומעין לו ע"כ מ"מ נראה אם נתן כל אשר לו לאחד בכה"ג אותה המקבל מתנה חייב בקבורתו מאחר שהמתנה אינו חלה אלא עד לאחר מיתה וא"כ מיד לאחר מיתה חל על נכסיו חיוב קבורה מן התורה ואינו כח במתנה לבא ויבטלה והיכא שתפס שמעון ממון של המת בעבור איש אחד שהקרובים רוצים להוציאו מידו לצורך קבורה תמצא בפרק אלמנה ניזונות סי' כ"א ומהא דקאמר אל תקברני מנכסיו אין שומעין לו מכאן פסק מהר"ם מי שנתפס ויש לו דיו משלו וצוה שלא לפדותו שפודין אותו בע"כ והארכתי בפ' הכונס סי' ט"ו מה שאמרנו אל תקברני מנכסיו אין שומעין לו היינו דוקא שיש שם נכסים יתר על כתובתה אבל אין כאן נכסים יתר על כתובתה פסק מהר"ם אפילו לא אמר כן אין האשה מחויב לקוברו מכתובתה והוא יקבר מן הציבור שהרי כתובה חוב עליו ולא מצינו שתקנו חכמים שהאשה חייבת בקבורתו ובתוספתא של מכילתן אמרינן מי שמת והניח נכסים ומטלטלים ויש עליו בע"ח וכתובת אשה כל הקודם זכה והוא נקבר מן הצדקה וכן פסק מהרי"ו בשם מהר"ם שכך הלכה רויחא היא ומצאתי כתוב דבסמ"ק במצוה לקדש סי' קנ"א כתב וז"ל נשאל לר' חיים אם שומעין לאלמנה שלא לקבור בעלה מנכסיו שאין בהו כדי כתובה והשיב כי כבר כתבו הגאונים ששומעין לה אבל דעת האחרוני' דיקבר מנכסיו שהן משעובדים לקוברו ומפקיעין ירושה דאורייתא כדאמר בפ' נערה שנתפתתה האומר אל תקברוהו מנכסיו אין שומעין לו עכ"ל לכאורה נראה שאין הראיה דומה לנידון מאחר שקבורה מן התורה שנאמר קבור תקברנו א"כ הקרוב אליו בירושה ויורש ממנו מחויב לקוברו אבל האשה שאין יורשת אותם אלא חוב הוא לה בגביה ולמה יקברוה מממונ' ומ"מ כי דייקת שפיר תשכח טעמא למילתא מאחר שהכתובה מדינא דגמרא אינו נגבת אלא מן הקרקע ולא ממטלטלין כלל אלא שהגאונים תקנו לגבות אף ממטלטלין א"כ היכא דליכא מותר מנכסים ממון לקבורה אמינא שלא תקנו הגאונים שהיא יגבה כתובתה והוא יהיה מוטל על הציבור אלא הממון משועבד לקבורתו מאחר ששיעבוד שלה על ממונו אינו אלא מכח תקנת הגאונים ולא מדינא ומהתוספתא לא קשה אפשר שהיא סוברת שמטלטלין דיתמי משועבדין בין לבע"ח בין לכתובה או איירי היכא דלא שייך שיור שום מטלטלין המספיקין לקבורתו אבל לפי מה שאנן קי"ל דמטלטלי דיתמי לא משעבדי כלל ויש כאן מטלטלי א"כ הקבורה קודמת ומ"מ דהאידנא שכותבין באחריות נכסי כתובה בין קרקעות בין מטלטלין א"כ מה שנגבית הכתובה ממטלטלין אינו מכח תקנה כמו שנפרש לקמן אלא מכח שיעבוד שיש לה על נכסיו וא"כ הות בעלת חוב ממש וקדמה לקבורה ואין חילוק מקרקעות למטלטלין ומ"מ ראוי לדיין שיעשנה קצת בדברים אולי תשמע לו ודוקא שהנכסים שהיא נוטלות הוא יותר מן הנדוניא שהכניסה לו אבל אם לא יגיע אפי' לסכום שהכניסה אסור לעשנה אפילו בדברים ועון הוא ביד המעשה שהרי שלה היא נוטלות ולא ממונו ויקבור מן הצדקה הנראה בעיני כתבתי וכשם שהיא אינה חייבת בקבורתו אפילו בנכסיו מאחר שמשעובד לה בכתובתה וה"ה נמי שאינה חייבת לפדות אותו לא מיבעיא מנכסי מלוג שהגוף שלה אלא אפילו מנכסי נדוניא אין פודת אותו כמו שפסק מהר"ם בהאי פירקא ובפ' מציאת האשה היכא שהכניסה לו לנדן אין הבע"ח גובה מהן ואע"פ כלי שבת וכלי רגל וכן פסק הרא"ש בפ' אלמנה לכ"ג ואף שטעמא דהתם דוקא משום שבח בית אביה וזה אינו אלא בכלים שהוא בעין אבל בנדוניא של מעות מאחר שבאחרות' א"כ הוה כממון שלו מ"מ היכא שהנדוניא עדיין בעין ביד אביה לא מפקינה מיניה לפרוע בע"ח והא דאמרינן בע"ח קודם לאשה היינו דוקא בממון שלו אבל לא בממון שהכניסה לו דיפה כח האשה בנדונייתא יותר מבע"ח בחובו דהא בע"ת אינו נפרע מנכסי יתומין אלא בשבועה ואלמנה גבייה נדונייתה שלא בשבועה כדאיתא במימו"נו סי' י"ז דהלכות אישות אלמא דהיא הוה כאלו היא מוחזקת בנדונייתא וכן כתב מהר"יו בתשובה וכתב עוד אפילו היכא דקבל עליו למסור הנדוניא ליד ראובן לזמן המוגבל דלמא לא קיבל עליו אלא שיהא ביד ראובן בחזקת הזוג ולא שיעכבם לעצמו דאומדנא דמוכח הוא דהכי הוה כוונתו ועוד האריך ואני אומר אף רש"י מודה בזה שלא זכה בנדוניית חתנים כה"ג כדי לפדות עצמו בממון של אחרים ולהניח אשתו בגילוי ובחוסר כל דבוודאי אדעתא דהכי לא קיהיב חמיו ולא אמרינן דזכה החתן מיד כשכונסה אף שלא בא בידו היינו כשמתה שהוא יורש אותה בדין אבל הכי שהכל היא שלה אלא שהוא באחריותו בוודאי כה"ג לא זכה בה מכח אומדנא לד"ה ומי שציוה שלא יקברוהו כלל כתבתי בפ' נגמר הדין סי' ט':

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה