ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן טז
פיסקא ר' יהודא אומר אפילו עני שבישראל ה"ד אי דאורחא דידה מ"ט דת"ק דלא ואי דלאו אוחתא מ"ט דר' יהודה ומשני דאורחא דידיה כלומר משפחתו ולאו אורחא דידה וסבר ר"י' מה שדרשינן בעולת בעל בעלייתו של בעל שעולת עמו ואינה יורדות אפילו לאחר מיתה קאמר והלכה כר' יהודה ויש לתמוה על הרי"ף והרמב"ם שלא הביאו סוגיא זו אלא הזכירו דברי ר"י בצורתה אפילו עני שבישראל לא יפחתו מב' חלילים ומקוננות אחת משמע לעולם אפילו בלא אורחייהו ואפשר שסמכו על לשון המשנה דקאמר אפילו עני שבישראל כו' משמע דאין לך המלטה ביה בזה בשום אופן והיינו משום שזה השיעור הוא הי' השיעור המועט לרוב האנשים וא"כ א"א שלא יהא אורחא דידה או אורחא דידיה בכך ועולת עמו ואינה יורדות אפילו לאחר מיתה ושמעינן מהא שמחייב לקבור את אשתו כפי המנהג המדינה לפי כבודה וכבודו בין בהוצאת הקבורה בין בהוצאת תכרוכין בין בהוצאת ההספד ואפילו האבן שנותנים על הקבר הכל לפי כבודו וכבודה ואם הלך למדינת הים ומתה אשתו א"ר חייא בר רב אמר רב הונא ב"ד יורדין לנכסיו וקוברים אותה לפי כבודו וכבודה ומוכרין בלא הכרזה כדאמרינן לקמן בפ' אלמנה דלקבורה מזבנין בלא אכרזתא וכתב המ"מ שיש מי שהוסיף לפרש שאף הלוה לצורך הקבורה אף מזונות כשבאים לב"ד לפרוע מוכרין בלא אכרזתא אם כדי שלא תנעל דלת בפני גומלי חסדים המלוים לדברים כאלו וכן ראוי בכיוצא בזה לעשות וגרסינן בירושלמי לא רצה הבעל לקוברה האב קוברה ומוציא ממנו בדין אמר רב חגי ולא אמרו אלא האב הא אחר אינו גובה רי"א בין אחר בין אב גובה ופסק הרמב"ם כר"י וכן הטור אחריו וכן הוא מן הסברא כדאיתא בירושלמי מי שלא עלה על דעתו שתהא אשתו מושלכת לכלבים דזילה ליה טובא מה שאין כן במזונות שיכול לומר דהבעל לא ניחא ליה שהי' סבר שתדחוק א"ע במעשה ידיה ועוד נראה בעיני לפי מה שכתבו התוס' והרא"ש אהא דאמר ריב"ז יפה אומר חנן שהניח מעותיו על קרן הצבי ולא דמיא להא דאמרינן היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות כו' משום דהתם דשבחה הוא בעין כגון הנטיעה והבנין אבל הכא לא אשביח ליה שבח אלא הצילו מגביית חובו ולא מידי קיהיב ליה ודמי למבריח ארי וא"כ הכא שהקבורה הוא בעין ונראה לכל אף שיש בו שאר הוצאת הספד שאינו בעין מ"מ מאחר שכולן כלולין בקבורה וקבורה הוא שבח ובניין שבעין צריך לשלם ואין חילוק בין לא רצה הבעל לקוברה או שלא הי' בביתו בעת הקבורה והיכא שמת הבעל מקודם שיורשיה חייבים בקבורתה אכתוב בריש אלמנה ניזונות בעז"ה: