אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ב › סימן נט

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן נט

סימן נח

פסק כתב הרי"ף במסכת סנהדרין סי' ל"ט והרא"ש הביאו והוא מן הירושלמי וז"ל ומניין שלא יהיו העדים קרובים לדיינים הגע עצמך שאם הוזמו לא מפיהם נהרגים ומניין שלא יהיו העדים קרובים זה לזה הגע עצמך שאם הוזמו אחד מהם כלום נהרגים עד שיוזם חבירו נמצא נהרג על פיו ומניין שלא יהיו הדיינים קרובים זה לזה הגע עצמך אמרה תורה הרוג ע"פ עדים והרוג ע"פ דיינים מה העדים אינם קרובים זה לזה אף הדיינים כן ע"כ ותימא דבגמרא שלנו פרק זה בורר מקשה אשכח בנים להדדי בנים לעלמא מנלן אמר רמי בר חמא סברא הוא דאין העדים זוממין נהרגים עד שיוזמו כולן ואי אמרת בנים כשרים לעלמא נמצא אח נהרג בעדות אחיו מקשה ליה רבא וליטעמך הא דתניא ג' אחין ואחד מצטרף עמהם שאכל ג' שני חזקה הרי אלו שלש כתי עדים לחזקה ולא נפסל עדותן במה שהן קרובים שכל אחד מעיד על כל שנה בפני עצמה והן עדות אחת להזמה שאין ניזמן עד שיזומו כולן וכי לא נמצא עד זומם משלם ממון בעדות חבירו אלא הזמה מעלמא קאתי ה"נ כו' אלא א"כ לכתוב קרא בן על אבות מאי בנים אפילו לעלמא אלמא דאידחי טעמא דהזמה וא"כ למה הביאו הרי"ף וי"מ דהרי"ף לא הביאו אלא לעיקר הדין ללמוד ממנו שהעדים לא יהיו קרובים לדיינים ולא מן טעם הירושלמי אלא מטעמא שהדיינים לא יקבלו עליהם הזמה כלל ובלשון הזה כתב הרא"ש בפרקין ויש מביאים ראיה לזה הא דאין נעשה דיין כו' נמי מהאי טעמא וכן כתב הרשב"א דטעמא משום הזמה ומ"ה כתב שיכולין עדי קיום להיות קרובים לדייני קיום לפי שאין הזמה מצויה ביניהם אלא כשאמרו עדי הקיום בפנינו חתמו פלוני ופלוני ביום פלוני ודבר רחוק הוא זה ולא חשו חכמים לזו בפרט בקיום שטרות דרבנן אבל קשה לי וכי לא יכול לקבל עליהם הזמה בב"ד אחר איך שיעידו כך וכך בפני ב"ד זו ויזימו אותם מה שאין כן בעד נעשה דיין שאין אתה יכול להזימו אפילו בב"ד אחר שהרי לא נתקבל עדותן בב"ד מאחר שהוזם איגלאי מילתא למפרע דפסול הוא לכ"ע באותה הדבר עצמם וכן כתב המרדכי בשם השר מקוצי וק"ו לרשב"ם דפי' אין עד נעשה דיין משום דבעינן ועמדו שני אנשים אלו העדים לפניהם ואלו הבעלי דינים ולא מטעמא דהזמה כלל א"כ בחינם הביא הירושלמי והמחוור בעיני ליישב הרי"ף שהביא הירושלמי לקיימו בדיניהם ולא מטעמם כלל כמו שכתב הר"ן וז"ל ונראה כדברי האומר דכיון דנפקא לן בגמרא דילן מדכתיב בנים שאין קרובים מעידין זה עם זה מהאי טעמא נמי אין מעידין זה בפני זה דכל שהדבר יוצא על פי קרובים הן ששניהם עדים או האחד עד והשני דיין דזה ודאי אחת היא וכתב עוד וכיון שהעד הקרוב לדיין פסול מסתברא דבקיום שטרות נמי צריך שלא יהא עדי קיום קרובים לדייני קיום כשם שצריך שלא יהיו קרובים זה לזה וזה נראה יותר ממה שתלה הרא"ש לעיל בפירקין מטעמא דהזעה ולעיקר הלכה קשה לי מאחר שלפי דבריהם אין העדים יכולין להיות קרובים לדיינים וזה לא אישתמיט בשום דוכתא בתלמודא דידן אדרבה רבותינו בעלי התוס' בימיהם פשטה היתר גמור שכשר הדבר עד שהקשו בפירקן דלעיל אטעמא דאין עד נעשה דיין משום הזמה א"כ מהאי טעמא אם העדים קרובים לדיינים לא יכולין להעיד דלא יקבלו הזמה עליהן אלא כיון דבני הזמה נינהו בב"ד אחר עדות שאתה יכול להזימה הוא כו' ודילמא אין ה"נ אלא בוודאי ברור להם כשמש היתר גמור בזמניהם ומי הוא זה שיכול לחלק עליהם בדבר שפשט להם היתר ומסתמא כך קבלו ג"כ מרבותיהן הקדמונים ומימיהם אנו שותין וכן ראיתי בתשובה מה"ר מעיל צדק שהיה גדול בדורו מן הגדולים האחרונים ובקי בכל התלמוד שפשט היתר להיות העדים קרובים לדיינים ויכולין אפילו להעיד בפניהם ויכול להיות דוקא בקיום שטרות דרבנן קאמר אכן סתמא כתב והטעם דלא בעינן הגדה בדיני ממונות אלא בקידוש החודש והדיינים צריכין להעיד על אמיתית הענין וא"כ העדות קרובים נהי דלא חשוב הגדה מ"מ חשבינן כאלו ראו הדיינים העניין בעצמו גם הטור לא הביא דעת אביו לפסול עדים הקרובים לדיינים אלא שלא יהיו הדיינים קרובים לא למלוה ולא ללוה ולא זה לזה ובזה כ"ע מודו ואינו קשה למה לא אשתמיט בתלמוד דידן דמילתא דפשיטא הוא דלא גריע מעדים ואדרבה נוסף בהן האוהב והשונא פסול מה שאין כן בעדים ואפילו שני ת"ח השונאים אסורים לישב בדין אחד ומ"מ מאחר שירושלמי והרי"ף והרמב"ם והרא"ש כולם פסקו בחד סוגיין קשה להם להקל כ"כ נגדם ולבטל דבריהם בפרט שהירושלמי מסייע להן ובדיעבד ג"כ אי אפשר לפסול בהכי מאחר שתלמוד דידן עיקר ולא אישתמיט בהו מילתא ולכתחילה ראוי שיעמוד הדין הקרוב ויושבין אחר במקומו אבל עידי הקיום יכולים להיות קרובים לכתחילה לעדי הדיין כדעת הרשב"א להקל בקיום שטרות אף דס"ל כדעת הרי"ף שלא יהיה העדים קרובים לדיינים אף שהר"ן חולק בזה כדפי':

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה