ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן נח
כתוב במרדכי הר' ברוך שאל את ר' דוד בר קלינימוס ולבנו ר' משולם כיון דקיום שטרות דרבנן אם הי' יכול לקיים בקרובים דמלוה ולוה והשיב להכשיר וק"ו מה קטן שלא הי' כשר לשום עדות ובכל עדות אמרינן תחילתו בפסלות וסופו בכשרות פסול אעפ"י כן יתקיים השטר על פיו קרוב שכשר לכל העדות אינו דין שכשר השטר על פיו וכן כתוב בא"ז להכשיר מק"ו ומה הכא שמעיד בגודלו מה שראה בקוטנו ומה שראה בגולדו לא כשר והר' שמואל בן רבינו ברוך דחה דשאני הכא שהוא בא להעיד על חתימת אביו ואינו קרוב לא לזה ולא לזה לכך נאמן שהרי נאמן לומר זה כתב ידו אבל אם קרובי דמלוה נאמנים לקיים השטר א"כ לא שבקת חיי לכל בריה דא"כ נפק נכי רבעא דממונא אפומא דאחין עכ"ל והנה מה שכתב וכן פסק האלפסי לא מצאתי אפשר בתשובה פסק כן ואף שהוא כתב הטעם לא שבקת חי' לכל בריה כו' משמע לחוב לקרובים יכולים לקיים וליתא אלא כנגד הכשירים קאמר אבל לפי האמת אין חילוק מאחר שע"י קיום שטרות מוציאין ממון א"כ הוה כעדות קרובים דפסולים בין לזכות בין לחובה ואינו דומה עידי קיום הקרובים לעידי השטר שאינם קרובים לבעלי ממון אלא אצורא בעלמא קמסהיד וכן פסק הר' חיים ור"י מווינא והר"א כהן וכשם שאין עדי הקיום קרובי' למלוה או ללוה כך דייני הקיום הקרובים למלוה או ללוה פסול דחד טעמא דעל פיהם מוציאין הממון ולכתחילה יזהרו הדיינים שלא יקיימו את השטר עד שידעו מי הוא המלוה והלוה כדי שלא יהי' קרובים לא לדיינים ולא לעדי קיום אע"פ שאין צריכין לקרות גוף השטר וכן כתב הר"ן בפ' בתרא ואני הבאתיו סי' י"ז ועכשיו מקיימים הגדולים ביחידי ומוציאין ממון אפומא דחד כבר כתבתי בפ' הגוזל בתרא שאינו נכון כ"א בהרשאת הגט ועי' לעיל סי' כ"ח: