ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן לב
אמר רב יוחנן שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת הרי זה לא תנשא ואם נשאת לא תצא שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תנשא ואם נשאת תצא מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר רב אשי כגון דאמרי עדים עכשיו מת בעלה עכשיו גירשה מיתה ליכא לברורי גירושין איכא לברורי דאמרינן אי איתא דגירשך עכשיו אחוי לן גיטך אף שנתנה אמתלא לדבריה אמה שאין הגט בידה מ"מ מאחר דאיכא ריעותא דבשעה פורתא אירכס הגט מתותא ידה ואיכא נמי תרי עדי דמכחישי ואומרים לא גירשה אם נשאת תצא אפילו באו עידי ההכחשה אחר שנשאת וכתב הרשב"א כל היכא דליכא הכחשה אלא תרי אומרים נתגרשה עכשיו ואומרים לה אחוי גיטך ואמרה נאבד או נקרע לא חיישינן לה ודוקא דאמרי' עכשיו גירשה אבל עידי' שאמרו גירשה כבר אם נשאת לא תצא אפילו אם אחר שבאו עדים ואמרו לא נתגרשה והכי הלכתא כרב אשי דבתראי ולא קי"ל כתנא דר' מנחם בר יוסי בברייתא דבין מיתה ובין בגירושין אם עדים מכחישים אם נשאת תצא אלא בכולהו לא תצא אם לא בעכשיו גירשה וכן פסקו כל הגאונים ופריך בסוגיא אמאי לא תצא בעדים מכחישים זה את זה הא הבא עליה באשם תלוי קאי ומשני באומרת ברי לי שגירשני או שמת ופירוש רש"י אין לבי נוקפי שברור לי שאלו היה קיים הי' בא והר"ן כתב ונראה שהזקיקו לומר כן דאלו אומרת להדיא ברי שמת תיפוק ליה שהאשה שאומרת מת בעלי נאמנת כדאיתא ביבמות ואין זה מחוור בודאי כיון שאין יודעים בבירור שמת באשם תלוי קיימי אלא ודאי ה"פ באומרת ברי לי שראיתי שמת וכי אמרינן שהאשה נאמנת לומר מת בעלה באין עדים מכחישים ע"כ וחלילה לנו שנשוה למאור הגולה טועה שיטעה ויכשול בדבר שהיודע צורת שמעתתא לא ישגה דודאי לא אמרנו שם שהאשה נאמנת אלא בליכא עדים שמכחישים אלא חוץ לכבודו לא הבין כוונת רש"י שהלשון הזקיקו לפרש כן מדלא משני כן באומרת מת כפשוטו אלא באומרת ברי כלומר לי ברי בדעתי וכן נראה עיקר והא דאמרינן לא תנשא לא משום לזות שפתים הוא דלא שייך לזות שפתים אלא באחד אומר מת דה"ל כשנים ושוב אחד אומר לא מת אבל גבי שנים המכחישין זו את זו כל ברי ותרי ספיקות דרבנן הוא ומדין הוא דלא תנשא וגבי שני עדים אין חילוק בין התירוה להנשא לשלא התירוה ואם אסרו לה להנשא ועברה פשיטא שתצא ועיקר דין דלזות שפתים פי' בפ' האשה שהלכה סי' י"ג: