ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן יז
ת"ר שנים שהיו חתומים על השטר ומתו ובאו שנים ואומרים ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסים היו אפי' ע"י ממון או קטנים או פסולים אפי' בעבירה הרי אלו נאמנים שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים אחרים שכתב ידם הוא או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד אין אלו נאמנים ופריך מדקתני אין אלו נאמנים משמע דמגבינין מיניה אמאי תרי ותרי נינהו אמר רב נחמן הא דקתני אינו נאמנים לא למגבי בו אלא אוקי תרי בהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ואין אילו נאמנים דקתני פי' ר' שמשון נ"מ שאם היו אותם החתומים בשטר ומתו עדי שובר שהאחרונים אינם נאמנים לפוסלן ואוקי ממונא בחזקת לוה שהשובר שיש לו כשר ומ"מ אין הלשון סתם דבריית' משמע דאיירי דוקא בשובר אלא נ"מ כדפי' רש"י שאם תפס לא מפקינין מיניה אף שמוכח בפ"ק דב"מ גבי תוקפו כהן מוציאין מידו והבאתי פ' כיצד הרגל סי' ח' דלא מהני תפיסה בספק הנ"מ בספק ממש אבל הכא שטוען המלוה ברי ושטר מסייעו כשר ומ"ה נראה אפי' העדים מעידים להדיא שאף עתה הם פסולים אפי' היו עדיין חיים לפנינו וא"כ הוי כעדות אחר ואילו העדים הראשונים היו עומדים לפנינו ובאו שנים ואומרים פסולים הם פשיטא דמהימני אפ"ה לא מהימני כה"ג הכא גבי שטר דאנן סהדי דכל שטר שנכתב ונחתם בלא שום פסול נחתם בפרט שכבר מתו ולא יצא עליהם שום ערעור בחייהם, ע"כ לא חשבינן להו אלא תרי נגד תרי ולא מהימני לפסול השטר וכן פסק הרא"ש ולא כדעת התוס' דמפרשי' דוקא שהעדים אחרונים אינם פסולים עכשיו אלא שאמרו כבר היו פסולים כשחתמו השטר ועכשיו הם כשרים שעשו תשובה אבל אי אמרו פסולים הם עכשיו נאמנים דלא גרע מאילו עומדים לפנינו וכו' ואין נראה שסתם בריית' יהא איירי דוקא בעשה תשובה והתלמוד לא מחלק בזה וכן הרי"ף וכל המפרשי' לא חילקו ומ"מ נראה שאם היו חיים לפנינו אפי' הם החתומים בשטר יפולים שנים אחרים לפסול אותם דלית להו חזקה שהרי הורע כחן בפניהם אף שמדברי הרא"ש משמע דאין חילוק מ"מ כדאי הן התוס' בכהאי גוונא לקיימו דבריהם היכא דלא אשכחן להדיא כנגדם דבריית' לא נאמר אלא מתו ומ"ה אינם יכולין לפסול אפי' בפסלוני' של עכשיו דיש להם חזקת כשרות בחייהון אבל בפניהון דוודאי מצי פסלי ואף שר' יונה ורמ"ה חלקו על פי' רש"י בהאי דמהני תפיסה מ"מ התוס' והרא"ש ומרדכי והר"ן מסכימי' לדעת רש"י וכן עיקר והיכא שאין כתב ידם יוצא ממקום אחר אלא על ידם מקיימים השטר דנאמנים לפסול השטר ומקרעינין ליה מ"מ אי טען ליקבע ליה זמני ואקיימנו ממקום אחר יהבינן ליה ואי מקיים לא קרעינן ליה אבל כל היכא דלא טען לא טענינן ליה וקרעינן ליה ולא חיישינן דלמא ליומא אוחרא משכח סהדי למקיים ליה כיון דאפי' משכח ליה אכתי הוו תרי ותרי וספק פסול היא ולא מגבינן ביה מ"ה קרעינ' ליה להדיא כל זמן שלא טען כן פסק הר"ן בשם הרשב"א ועיקר: