אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ב › סימן ה

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן ה

סימן ד

ת"ר מבטלים ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה אמרו עליו על ר' יודא בר' אלעי שהיה מבטל ת"ת להוצאת המת ולהכנסת כלה בד"א כשאין שם כל צרכו וכמה צרכו חד אמר י"ב אלפי וחד אמר י"ח אלף וחד אמר שיהיו אנשים הרבה שיגיעו משער העיר עד הקבר ולית הלכה כוותיה אלא כרבי יוחנן דאמר עד ס' רבוא ויהיב טעמא למלתא דנטילתה כנתינתה מה נתינתה שנתנה לו התורה בסיני שכל הנשמות היו לשם ס' רבוא אף נטילתה של התורה בס' רבוא וכן פסק הרמב"ם כוותיה ומסיק ה"מ למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני עם תלמידים אחרים אין שיעור אפילו יותר מס' רבוא ומשמע מכאן שחובה הוא לבטל ת"ת למאן דקרי ותני מפני הוצאת המת מדמדמה נטילתה כנתינתה והא דנקט רבי יודא בר אלעי לחוד אדרבה אני אומר ראייה משם דהא אפילו ר' יודא בר אלעי שהיתה תורתו אומנתו אפ"ה היה מבטל ואי לאו דחובה הוא לא היה מבטל מאחר שתורתו אומנתו ולאו דוקא מת מצוה אלא כל מת סתמא קאמר והא דנקט במגילה פ"ק מת מצוה ות"ת מת מצוה עדיף לאו דוקא אלא אגב מילי אחרינא דהתם נקט מת מצוה וכן פי' התוס' והרא"ש והא דאמרי' בפרק אלו מגלחים מת בעיר כל בני העיר אסורים במלאכה וה"מ דליכא חברותא אבל איכא חברותא מותרים השאר פי' כשנחלקו בני העיר לחבורה שתעסוק כל אחת במת שלה בפני עצמם וסתמא קאמר משמע אפי' למאן דקרי ותני היינו שלא בשעת הוצאה אבל בשעת הוצאת המת כולם בטלים מת"ת למאן דתני וקרי אבל שאר מלאכות בלא ת"ת כולם בטלים בשעת הוצאה אפילו למאן דלא קרי ותני וכן קודם הוצאה אי ליכא חברותא שמיוחדים או קברנים ממונים על כך כולן בטלים דלא מחלק בפרק אלו מגלחים בין מאן דתני וקרי לאינו קרי ותני רק הכא גבי ת"ת הוא מחלקינן ואוקמי אקרי ותני דוקא לענין הוצאות עי"א כל זמן שמוטל לקוברו אין מבטלין ת"ת בעבורו אפילו קרי ותני רק שיש בו כדי צרכו אפי' אי ליכא חברותא דמן הסתם היכא שיש יורשים אין צריך לשאול אחריו דבודאי הם ישתדלו למורישן כל צרכי הקבורה אבל היכא שאין לו יורשים או עני וג"כ ליכא חברותא דהיינו ממונים או מיוחדים לכך צריך לבטל מת"ת עד שיהיה לו כל צרכיו דהיינו שיהיה מעסקי' אחרים זולתו והיכא דלא קרי ותני כתבו הגאונים דבעשרה נקרא כל צרכו וסגי בהכי ואין צריך לבטל תורה בהוצאות המת וכן כתב הרמב"ם דמסתברא דסגי בעשרה דיכולי' לומר קדיש וברכת אבלי' ואיכא שורה ובאשה כתב הרא"ש דדינק כקר כקר ותני כיון שאינו מצווה על הלימוד אין לאזולי בה מפני חסרון לימודה מאחר שמשגחת על לימוד בעלה ובניה מצוה לכבדה כדאיתא בפרק הי' קורא גדול הבטחה שהבטיח הקב"ה לנשים יותר מן האנשים שנאמר נשים שאננות וגו' במאי זכיין באקרויי בנייהו בי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ומנטרין לגברייהו עד דאתי מבי רבנן ואמרו נמי כן יתן לידידו שינה אלו נשים של ת"ת שמנדדות שינה בעולם הזה מכל הלין משמע דוקא באשת ת"ח דקרי ותני אבל באשה אחרת לא עדופי מבעלה ומ"מ ודאי נראה אם היא אשה חשובה ובעלת צדקה וגומלת חסדים לפי יכולתה ורשותה ואית לה שמא במתא ראוי לכבדה כי עומדים מפני גומלי חסדים כמו מפני לומדי תורה כדאיתא בירושלמי סוף מסכת בכורים הלין דקיימי מקמי מיתי לא קיימא אלא מקמי דגומלי חסד ומצינו במדרש שחכמי התורה היו מכבדים בעלי צדקה והיו מושיבם ביניהם ושיעור ההוצאה היינו ללות את המת לפחות ד' אמות ונהגו בגולה עד קצה רחוב היהודים ודוקא אדם בינוני אבל אדם ידוע שהוא רשע אסור להתעסק בקבורתו וק"ו שלא לבטל לימודו בעבורו ותינוקת של בית רבן אין מבטלים מלימודם אפי' למאן דתני וקרי דאפילו לבניין ב"ה אין מבטלים אותם מלימודן ק"ו להוצאות המת שהוא לכבוד המת בעלמא ומ"מ נראה דוקא למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני פי' שימוש ת"ח ומלמד עם אחרים דאין לו שיעור אפילו תינוקת ראוי לבטלן לכבודן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה