ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן ד
ת"ר מעבירין את המת מלפני הכלה וזה וזה מלפני מלך ישראל אמרו על אגריפס המלך שעבר מלפני הכלה ושבחוהו חכמים ואף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול פרשת דרכים הואי ולא ניכר שעבר מפניה אלא כאלו פינה לצד אחר שצריך לו ונראה דהשושבינים ההולכים עם החתן או הכלה לא יעבורו מלפני המת חדא דחתן ג"כ בשעתו דומה למלך כדאיתא בירושלמי למי החתן דומה למלך ועוד השושבינים לא יכווין לזלזלו בכבודו אפילו החתן מוחל ולא יהיה נראה שהוא צוה אלא משום העבירם אותם מלפני המת והקילו בו א"ל בפרשת דרכים והיכא שיש אבל בשבת וכפי מנהג אשכנזים שהולכים בבוקר בשבת אחר התפילה לבית האבל נראה דילכו השושבינים וכל עיקרי הציבור בתחלה עם החתן לביתו והאבל עם קרוביו יוצאים אח"כ מבית הכנסת וילכו לביתם אף שנאמר טוב לילך אל בית האבל מלכת אל בית המשתה שאני הכא שמצינו שמעבירים את המת מלפני הכלה וכן איתא בהגהת מיימני להדיא וז"ל והא דמעבירין את המת משמע כשיש אבל וחתן בבה"כ שהחתן ושושביניו יוצאים תחלה ושוב יוצא האבל ומנחמיו והקרובים לשניהם אם ירצו אוכלים עם החתן כי כבודו קודם ע"כ משמע דקרובים אבלים לחודא אסורים לאכול עם החתן וכן המנהג וכן נוהגים שמת בו אביו ואמו אם חל בשבת אבל בסעודה שלישית נוהגים לאכול עם החתן ואפילו הקרובים של אבל אם ירצו מותרים וכתב עוד באותה הג"ה ולמחר בהשכמה כשמוליכין הכלה לבית החתן אם יש מת בעיר מוליכין הכלה תחלה קודם שיקברו המת או ימהרו בקבורת המת קודם שיגיע הכנסת כלה ע"כ והרמב"ן הביא בתורת אדם שדוקא הכנסת כלה קודם אבל כל שבעת ימי המשתה וז' ימי אבילות אז הבראתו של אבל קודם להבראה של חתן וה"מ שיש בידו כדי סיפוק שניהם אבל אין. בידו כדי סיפוק שניהם משתה החתן קודם משום כבוד חיים וכן תנחומי אבלים קודם לשמחת חתן וכלה שנאמר טוב לילך אל בית האבל וגומר וכן כתב הטור מ"מ נראה בעיני בשבת שאינם בהבראה ואין מנחמים אותם בשבת כמו בחול אלא כעין שאילת שלום ומנהג בעלמא היא על פי המדרש פשיטא דהחתן קודם כמו שפירשתי ולא כיש מורים וראשי הוראות שמוליכין החתן עמהם והולכים לבית האבל לנחמו דבודאי עוז גדול בידם דאין להתערב אבילות בשמחה אבל מנהג יפה כשיש חינוך זכר שנולד והולכין עם החתן לאותו בית בשבת לבקרו והוא במקום אותו סעודה שרגילין לטעום שם בלילי שבת והוא מצוה רבה כמו שכתב מהרא"י בת"ה והבאתי במרובה בסי' ל"ו והוא מנהג אשכנז ומצוה היא בידם אבל לא בע"א כלל: