ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן מד
מתניתין אר"י מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אר"י בן נורי אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תנשא לכהונה כלומר שתהיה רוב כשרים אצלה וע"כ איירי בדאיכא עדים שראו שנאנסה ואינ' מכירים אותו או ליכא עדים ואינה טוענת ברי לכשר נבעלתי והיא עצמה לא ידעה מי הי' דאי לאו הכי נאמנת במיגו אפילו ברוב פסולים כמו שבויה דאי ליכא עדי שבויה מותרת במיגו אפילו לכתחילה כדלקמן בפרק ב' ומסקינן אמר ר"י אמר רב בקרנות של ציפורי היו המעשה כלומר ביום השוק שבאו סיעות ושיירות ממקום אחר דאיכא תרי רובי רוב העיר ורוב ממקום אחר אבל בחד רובה לא מכשרינן משום דגזרינן רוב סיעות אטו רוב העיר ורוב העיר גזרינן שמא היא הלכה לביתם של אנשי העיר דה"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמיא והא דאמרינן דברוב כשירים אפילו לכתחילה מכשרינן כה"ג היינו כשטוענת ברי אבל היכא דאינה טוענת ברי לא מכשירין אלא בתרי רובי ואין חילוק בין לכתחילה בין דיעבד היכא דלא טוענת ברי כך דעת הרמב"ם והרשב"א והרא"ש והר"ן ואני אומר אמת כך הוא הלכה אבל מ"מ נוכל לפרש דהכא איירי אפי' בטוענת ברי ולא אמרינן שר"ג מכשיר בדיעבד אפילו ברוב פסולים ולכתחילה ברוב כשירים אלא היכא שנבעלת מרצון שנוכל לומר אשה מזנה בודקת אחר הכשר ואינה פוסלת לעצמה אבל היכא שנאנסה דליכא למימר הכי פשיטא דלא מכשיר ר"ג דאל"כ מ"ש משבויה דפסולה היכא דאיכא עדי שבויה ולא מכשיר ר"ג מכח ברי ושמא אלא בוודאי כדברי וכן מוכח להדיא בסוגיא דפרקן בברייתא שאמר ר"ג לר"י השבת על המעוברת שדומה לשבויה וכן פ' בתוס' לשם ותימא לי' על הגדולים איך לא נשמרו בזה אבל מה אעשה מאחר שהתוס' בעצמם לא פירשו פה כך א"כ בע"כ ס"ל דלא אמרינן האי חילוק דאשה בודקת ומזנה אלא ברוב פסולים דומיא דשבויה אבל ברוב כשירים אצלה אזלינן בתר רובא אפילו לכתחילה היכא שטוענת ברי ומה שכתבו התוס' הכא בחד שנויה דאפילו טוענת ברי ואיכא מיגו מ"מ סבר סוגיא דהכא דבעינן תרי רובי לכתחילה והיא סברת הרמב"ם אל תשגיח ביה דמנין לנו לאפלוגי הסוגיות אהדדי בכדי אלא עיקר כדפי' וגם בלא הכי לא נראה לי מה שכתבו אפילו בטוענת ברי ומיגו כו' דמיגו אפילו בלא רובא שרי אף לכתחילה ולא גרוע משבויה ובודאי אינו דברי התוס' מטו"ך אלא מי שהוסיף ולא דק ג"כ מה שכתבו הרמב"ם והרמב"ן והר"ן והטו"ר והרשב"א דאין חילוק באינה טוענת ברי בין לכתחילה לדיעבד ואפילו בחד רובא תצא לא נהירא מאחר דבכל מקום הולכין אחר הרוב רק שמעלה עשו הגאונים ביוחסין לכתחילה ולא בדיעבד דומיא דספק ספיקא דלעיל גבי אלמנת עיסה סי' מ"ג ודוקא ברוב סיעה לחוד או ברוב עיר לחוד וידוע דאזיל איהו לגבה אבל מן הסתם הוה ספיקא דשמא אזלא איהי לגביה וספק איסורא לחומרא לכ"ע גבי יוחסין היכא דלא טוענת ברי ואף שאיני כדאי לחלק על אלו הגאונים ולא הגעתי לקרסולן אבל מה אעשה האלהים אני ירא תורה הוא והיא שהכרתני ללמוד דמ"ש מס"ס דלא אסרינן לעיל אלא לכתחילה וחד רובא עדיף כמו ס"ס גם הסברא נותנת דלא גרע רובא שהיא מדאורייתא מטוענת ברי אפילו ברוב פסולים שמכשירין אנו בדיעבד מכח סברא שבודקת ומזנה וגם סברת הגאונים אין להם שום ראייה לדבריהם אלא שאמרו באינה טוענת לא אשכחן חילוק בין לכתחילה וכו' ואני אומר שאינו צריך ומילתא דפשיטא הוא מאחר דאמרינן דשרי בחד רובא אלא דגזרינן משום רוב העיר ורוב העיר גזרינן אטו כשהוא הולכת אליהם דהוה קבוע וא"כ פשיטא דלא אמרינן משום הך גזירה לומר תצא אלא שמעלה עשו ביוחסין וגם מה שמוקי הגמרא מתניתין בתרי רובא היינו משום דבמתניתין נאמר תנשא לכהונה דמשמע לכתחילה ותדע דלא קאמר במתניתין כשר לכהונה אלא תנשא לכתחילה כלומר בהאי הוא דבעינן תרי אבל לא בדיעבד וכתב עוד הרמב"ם בד"א שנבעלה בפרשת דרכים או בקרנות שבשדות שהכל עוברין שם והי' רוב העוברים שם בעודם כשרים ורוב העיר שפירשו אלו העוברין ממנה כשרים שהחכמים עשו מעלה ביוחסין והצריכו שני רובות וכו' ובגמרא לא משמע הכי אלא רוב העיר ורוב סיעות או קרנות מסיועות לה דומיא דבמתניתין וכן משמע בגמרא דקא פריך נבעלה בקרנות ס"ד אלא נבעלה בשעת קרנות ולפירושו ר"ל אלא נבעלת במקום קרנות ועוד דקאמר זר בסוגיא אלא דאיכא רוב העיר ורוב סיעה בהדה ולפי' ה"ל דאיכא רוב סיעה ורוב העיר בהדה עוד כתב הרמב"ם ראוה שנבעלה בעיר או נתעברה בעיר אפילו לא היה שוכן בה אלא גוי ועברי אחד לא תנשא לכתחילה שכל קבוע כמחצה על מחצה דמו ולא תנשא לכתחילה ואם נשאת לא תצא הואיל ואמרה לכשר נבעלתי עכ"ל ולא נהירא דאפילו נבעלה בעיר או נתעברה תנשא לכתחילה היכא דאיכא נמי רוב סיעה ורוב העיר כשרים שהוא היום השוק דכל דפריש מרובה קפריש ואפילו אינה טוענת ברי שמא מן הסתם מאחר דאיכא תרי רובא רוב העיר ורוב סיעה כשרים ואף דאיכא למיחש שמא היא הלכה אליהם לביתם אפ"ה שרינן לכתחילה מאחר דאיכא נמי רוב סיעה ואיכא ס"ס חדא שמא הלך הוא אליה ואפילו אם תמצא לומר שהלכה היא אליהם שמא הלכה לגבייהו דקרנות שאינו קבוע ועוד מן הסתם אמרינן שהנואף הלך אליה וכן הדרך אם לא לפעמים מיעוט דמיעוט שהיא הולכת אליו כדמשמע לישנא דתלמודא איכא דאזלה היא לגבייהו וכמו שנפרש לקמן וכדמשמע בסוגיא דמשום הכי בעינן תרי רובא דכה"ג מן הסתם שרי בכל ענין ואי ליכא רוב סיעה אז אפילו תצא היכא דלא טענה ברי ואפילו מן הסתם דשמא הוא הלך אצלה והוה ליה קבוע וכה"ג לא מכשיר בדיעבד בלא רוב כשרים אלא ברוב בטוענת ברי ואי טוענת ברי' לכתחילה מתירין ברוב סיעה לחוד או ברוב העיר וידעינן שהוא הלך אצלה ובדיעבד אפילו בלא שום רוב כשירה דהלכה כר"ג דמכשיר אפילו ברוב פסולין והטור נמי השיג על הרמב"ם וז"ל ונראה דאפילו נתעברה בעיר אם הלך הבועל אליה תנשא לכתחילה כיון דאיכא רוב העיר ורוב סיעות כשרים אלא א"כ הלכה היא אליו וסתמא נמי שאין ידוע מי שהלך למי נראה דתנשא לכתחילה, ע"כ מאחר דאיכא תרי רובא שרי בכל עניין כדפי' רש"י ומ"מ אני אומר שבכדי השיגו שאף הרמב"ם לא עלה על דעתו לאסור בשני רובין היכא שנבעלה בעיר ומה שכתב נבעלה בעיר איירי היכא דליכא סיעות כשרים בהדה וכן משמע לשם בדבריו דאיירי בסתם עיר בלא סיעות אלא שאנו השגתיהו ממקום אחר כמו שכתבנו ויש רוצים לישב הטור בדוחק מה שאמר כיון דאיכא רוב העיר ורוב סיעות כשרים פי' או רוב סיעות קאמר וס"ל דאף ברוב העיר שרינן אם הוא הלך אליה או מן הסתם ומ"ה השיג הטור שפיר על הרמב"ם ואפילו איירי בלא רוב סיעות אפ"ה ס"ל לטור דשרי ואומרים שתפס גירסת הספרים לא דקא אזלא לגבייהו ואף זו לא יתכן דהא אפילו ברוב סיעות גזרינן אטו רוב העיר וכ"ש רוב העיר גופא דגזרינן כשהלך הוא אליה אטו היא הולכת אליו וכ"ש דגזרינן מן הסתם והגרסה אינה נכונה אלא גרסינן איכא דקא אזיל לגבייהו פי' מאחר שלפעמים היא הולכת אליהם א"כ בשום עניין לא שרינן חד רובא אלא בתרי רובא וכן גירסת רש"י ותוס' וכן מצאתי בשם הרי הריטב"א להדיא ועיקר והרשב"א כתב יותר להחמיר וז"ל הולכין אחר רוב העיר והוא דאיכא רוב סיעות בהדה פי' והוא שלא נודע מאיזה מקום פי' אם מן העיר אם מן הסיעה אבל אם נודע שפיר מן העיר אין רוב סיעה מסייעות וכן הדין ברוב סיעה עכ"ל וחומרא יתרא הוא דלמה לנו להחמיר בכאן מאחר שיש כאן רוב גמור וליכא מקום למיגזר דהא אפילו אמרה היא היתה הולכת אליהם אפ"ה שרי מאחר דאיכא תרי רובא וכ"ש דברוב סיעה ליכא למיגזר אם נודע שמהם היא היכא דאיכא עוד רוב בהדי' ואף שרוב גאונים חולקים עלי ברוב הדינים שכתבתי פה הנראה בעיני כתבתי וד' יכפר אם שגיתי כי לבי אנס: