ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן כה
כתב הרא"ש בשם ר' יונה הא דאמרינן דנאמן לאוסרה עליו היינו במכחישתו ואומרת שבתולה היתה או בשותקות אבל אם אמר' אמת שפ"פ ונאנסה תחתיו באשת ישראל נאמנת ומותרת לו אף שהוא ספיקא דאורייתא מפני שהיא טוענת טענת ברי והוא טוען טענת שמא שאינו יודע אם באונס אם ברצון וברי ושמא ברי עדיף והסכים עמו הרא"ש בראי' וכן הר"ן והטור ונ"ל אפילו טוענת מוכת עץ שרי לי' ולא אמרינן אי איתא דקושטא הוה טוענת מתחילה קודם בעילה מאחר שאין גנאי בדבר וא"כ לענין איסורא נחמיר זה אינו דנוכל לומר דסברה לא ירגיש בכך כי לפעמים פתחה צר וכן שמעתי שיכולין הבתולות שנבעלו לרמאות בעליהן ודומים לו כבתולה וכן פסק התוס' דאנן לא טענינן לה מוכת עץ לשרי' לבעלה מאחר שהיא בעצמה לא טענה אלמא היכא דהיא טוענת מותרת לו: