אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק א › סימן כד

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן כד

סימן כג

א"ר אליעזר האומר פתח פתוח מצאתי פי' שאינן מוציא דוחק נאמן הוא לאוסרה עליו לשווי' אנפשי' חתיכה דאיסורא וק"ו היכא שטוען טענת דמי' שאסור' עליו והא דפתח פתוח מיירי שנאבד המפה ששימשו עליו אבל היכא שמצא דם לא יכול לטעון טענת בתולים כמו שפסק ר"י וכן משמע מפירש"י דהיכא דאיכא דם שלא יכול לטעון פ"פ וכן דעת הרמב"ן והרשב"א אבל הרמב"ם כתב אפי' איכא דם יכול לטעון והסכים עמו הר"ן והביא ראי' מן הירושלמי דחיישינן שמא הכניסה דם צפור ואפילו משמשה אותה מקודם מ"מ נראה דשווי' אנפשי' חתיכה דאיסורא מאחר שהוא אינו מאמין שהוא דם בתולים אלא בודאי רימה אותו או בא מן הצדדים ע"כ וכן נראה בעיני עיקר מסתמא דתלמודא האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו משמע בכל ענין אפילו מצא דם ומ"מ אומר אני דווקא בלא משמשו אבל במשמשו שהוא וודאי דם למה לן למתלי שבא מן הצדדים בפרט מאחר שהוא אמר שפתוח הי' ולא דחוק אלא בוודאי דם בתולים הוא והא דלא הוי קים ליה שגמר הבתולי' בהעראה ראשונה וסבר שפתוח היו ומרוב תקיפת יצרו לא הי' אדעתי' או שמא היטה וגם הירושלמי לא כתב אלא בשלא משמשו דחיישינן לדם ציפור אבל לא בע"א וה"מ באשת כהן דחד ספיקא הוא שמא זינתה תחתיו שמא לא זינתה תחתיו והא דבאשת כהן נאמן לאוסרה עליו אע"פ שיש ג"כ ס"ס ספק תחתיו ספק אינו תחתיו את"ל תחתיו ספק מוכת עץ ספק דרוסת איש כתב הרי"ף דליכא למימר הכי דאם איתא דהוה מוכת עץ הי' פתחה סתום והר"ן כתב שאין זה מנוסחת ההלכות דבגמרא אמרינן אף אנן נמי תנינא כו' ועוד דבירושלמי אמרינן שהפ"פ בין בעץ בין באדם אלא יש לומר דמוכת עץ מילתא דלא שכיחא היא עכ"ל א"נ אשת ישראל וכגון שקבל בה אביה קדושין פחות מבת ג' שנים דבתולי' חוזרין דהוי נמי, חד ספיקא שמא באונס שמא ברצון אבל אשת ישראל שקבל אבי' קדושין לאחר ג' שנים דהוי תרי ספיקות ספק אונס ספק רצון ספק תחתיו ספק קודם ותרי ספיקת אזלינא לקולא אפי' גבי איסורי דאורייתא ופרש"י היכא דקבל אבי' קדושין פחות מבת ג' ועכשיו היא גדולה ופיתוי פיתוי ואינו אונס הלכך לא הוי אלא חדא ספיקא שמא באונס שמא ברצון אחר שהגיע לי"ב שנים ויום אחד שעכשיו היא גדולה לאפוקי היכא [כאן היו חסר ד' תיבות] והיא נאסרת והיינו דס"ל לרש"י פתוי קטנה אונס כדאיתא בהבא על יבמתו וכן דעת התוס' ולא חשבינן ליה כס"ס ספק באונס ספק ברצון ואת"ל ברצון ספק זינתה בקטנות דהאי ס"ס שם אונס חד הוא והוי כחדא ספיקא והרמב"ם כתב בהלכות סוטה דאפי' קטנה שזינתה ברצון נאסרה מאחר שאבי' קבל בה קדושין ודווקא' גבי קטנה בת מיאון אין לה רצון ואפילו לכהונה לא נפסלה ותימא הא אמרינן להדיא בפ' ד' אחין דפיתוי קטנה אונס הוא ומשרי שרי בישראל וממילא אי איירי בקטנה בת מיאון א"כ אפילו לכהונה שרי' אלא בקטנה דאורייתא ואל תשגיח בדברי המגדול עוז שרצה ליישבו ולא ראה באור השכל כמו שכתבתי עליו בהחובל והמ"מ כתב אולי לשם דרך דיחוי קאמר התלמוד ובמסקנא אינו כן ותימא לי הלא בפ' הבא על יבמתו פסק רבא שהוא בתרא להדיא גבי כהן לא ישא קטנה דחיישינן שמא תזנה אבל בישראל משרי שרי דפיתוי קטנה אונס וכן חולק עליו הראב"ד והר"ן והא דאמר ר"ל בפ' נערה המוציא ש"ר על הקטנה פטור דנערה מלא כתיב כו' ואי דפיתוי קטנה אונס הוא פשיטא דאין כאן הוצאת ש"ר י"ל דקמ"ל אפי' באשת כהן ומאחר שמותרת לבעלה א"כ ק"ו שלא הפסידה כתובתה ומ"מ נראה שאם רוצה לגרשה וליתן לה כתובה הרשות בידו ואינו עובר על חרם ר"ג שגזר שלא לגרש בע"כ מאחר דזילא ביה מילתא ומאוסה עליו וג"כ פוגמת משפחתו שכל ימיה לא תצא מכלל רינון היא ובני' ומש"ה נראה דאפי' בנשואין שתקנו רבנן דאע"פ שמותרת אפילו לכהן כמו שכתב הרמב"ם מ"מ משום טעמא שפרשתי יכול להוציאה אף בע"כ דאין לך מום גדול מזה מה שנמצא מזנה תחתיו ואדעתא דהכי לא נסבה והכי תקינו לה רבנן נשואין להיות כא"א לכל דבריו ואיהי דאפסיד אנפשה כי אינו דומה לאונס ממש. כתב הטור שאפי' נתיחדה עמו תחילה ואח"כ טוען טענת בתולים מ"מ כיון שאומר ברי לי שלא בא עליה שוי' לנפשו חתיכה דאיסורא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה