אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק א › סימן יב

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן יב

סימן יא

אמר רב הונא אמר רב זבדא אמר רב אחת בתולה ואחת אלמנה שנשאת לבחור טעונה ברכה כל שבעה אבל אלמנה לאלמן אינה טעונה ברכה אלא יום אחד והא דתניא לעיל גבי אלמנה שקדו חכמים על בנות ישראל שיהא שמח עמה ג' ימים במאי אי בנשאת לבחור הא אמרת כל שבעה ואי לאלמן הא אמרת יום אחד איבעות אימא בבחור א"א באלמן א"א בבחור שבעה לברכה וג' ימים לשמחה וא"א באלמון יום אחד לברכה ושלשה לשמחה מדקאמר יום אחד לברכה וג' לשמחה משמע דלא מברכין יותר מיום אחד אפילו אשר ברא ולא כדעת הטור שכתב שהשמחה במעונו ואשר ברא מברכין כל ג' דהא ג' לשמחה ולא לברכה קאמר אבל שהשמרה במעונו מברכים כל ג' ימי שמחה וכן משמע להדיא בפ' ב' דהלכות ברכות ברמב"ם שאפילו ברכה אחרונה שהיא אשר ברא אין מברכין לאלמן ולאלמנה אלא יום אחד ומדהביא הרי"ף הך תרי לישנא מסתמא לא פליגי אהדדי וכן פסק הרמב"ם וכן דעת הרא"ש והטור להדיא דאלמנה שנשאת לבחור מברכין כל ז' ואין חיוב בשמחה אלא ג' ימים והיכא שנשאת לאלמן יום אחד לברכה וג' לשמחה והסברא נותנת משום דהברכה היא עיקר על שמחת לבו של חתן מ"ה בחור שלא נשא עדיין דאית ליה שמחה טפי מברכין כל שבעה אפילו נשא אלמנה ואלמן כיון שכבר נשא וגם היא אינו בתולה שתהיו בשמחה חדשה אינה אלא יום אחד אבל שמחה דהיינו בעול מלאכה דמשום תקנתא דידה הוא וכיון דאלמנה היא אינה צריכה פיתוי כל כן ודי בג' ימים שישמחנה אפילו הוא בחור לא מזדהיקין לו יותר ואם הוא אלמן אפילו הכי צריך ג' לשמחה מאחר דימי שמחה לתקנת דידה הוא ובתולה לעולם שבעה בין לברכה בין לשמחה אפילו נשאת לאלמן וכתב הר"ן וז"ל ומיהו איכא למאן דאמר הני תרי לישנא פליגא אהדדי ונקיטא כלישנא בתרא דאלמנה שנשאת לאלמן יום אחד לברכה וג' לשמחה אבל אלמנה לבחור ז' לברכה ולשמחה ולא נפישי ימי ברכה משמחה דאינו בדין שיהא משכים למלאכתו ומברכין לן ברכת חתנים וכן נהגו עכ"ל ואני אמר אף שהנראה בעיני שהך לישני לא פליגי כדפי' לעיל מדקאמר תלמודא בתחילה א"א בבחור א"א באלמן משמע דחד שנוי' הוא מ"מ לא ישר בעיני לברך ברכת חתנים היכא שמשכים למלאכתו ואפילו בבתולה היכא שפסק מלשמוח כגון במדינת הללו דלא נהיגי כל ז' ימי המשתה ומסתמא אין מברכין ברכת חתנים דלא נהיגי כמסכת סופרים לברך ברכת חתנים על הכוס בלא סעודות שמחה וכן השיב רבינו האי גאון שאינו מנהג יפה לברך אפילו בפניה חדשות א"ל במקום סעודה שמרבים בשבילם וק"ו היכא שפסקו מלשמוח ואין עושים סעודה לשמחה שושבינים דלא מברכין ומ"מ נראה לקיים דעת הראשונים שאלמנה לבחור ג' לשמחה וז' לברכה בסיגנון זו דבוודאי לא מחייבינן ליה לשמוח עמה רק ג' ימים ולא פחות ואם רוצה לשמוח יותר הרשות בידו עד שבעה ויכול לברך כל ז' וליכא ברכה לבטלה אבל אלמנה לאלמן אינו יכול לברך יותר מיום אחד אף שמחויב לשמוח עמה ג' ימים כדפי' לעיל אבל תימא על מנהגינו בגליל שלנו מאחר שמחויב לשמוח עם בתולה כל ז' ימים ולאלמנה ג' ימים למה אנו אין מקיימין דברי חכמים וגם אסור במלאכה הוא והיא כל אותן ימי השמחה כאשר כתב הרמב"ם והוא מפרקי ר"א פ' ט"ז ואין נזהרים בזה ואפשר משום דעיקר תקנה נעשה לתקנה דידה ומאחר שהוא וקרוביה מוחלין על זה אינו מחויב לשמח דחכמים נמי תיקנו שיהא טורח בסעודה ג' ימים והיכא שהיא וקרוביה מוחלין לחתן שלא יטריח פשיטא שהרשות בידה אפילו בימי חכמים הראשונים והאידנא בוודאי שערבה כל שמחה וקושי הגלות וצער המחיה כולן מוחלין על שמחה זו שערבה בעו"ה כל שמחה ומ"מ לא שבקינן לאלמנה להנשא אם לא ביום החמישי או אדם בטל כדפ"י לעיל אף שהיא רוצה למחול על ימי המשתה לא עברינן על דברי חכמים להדיא והיכא שנשאת ביום ואו כגון לאדם בטל אין מברכין ז' ברכות אלא בליל שבת דהיינו סעודה ראשונה אבל לא למחר דהא אין מברכין אלא יום אחד וא"ת א"כ גם בליל שבת לא יברך דהא הוי יום שני לנשואין מ"מ חשוב יום מאחר שהיא סעודה ראשונה לנשואין חשבינן ליה כאותו יום עצמו כאשר נפרש לקמן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה