ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן י
התוס' מפרשים על הא דאבעי לקמן אי שרי למבעל בשבת משום חבורה איירי אף אליבא דמתניתין אחר תקנת עזרא דלא היתה נשאת אלא בד' ופריך היכא שלא בעל אי שרי למבעל בשבת דמסתמא לא חייבו חכמים להמתין עד יום ב' או עד יום ה' וכתבו מי ששאל האבעי לא ידע גזירה שמא ישחוט בן עוף דאי ידע לא הוי קמבעיא לי' מאחר דלא ידע עדיין החכמים דמתירין לבעול בשבת מכאן יש מדקדקים שעושים סעודה לבעילת מצוה דהא הכא איירי שנשאת בד' ואפ"ה איכא חשש דבן עוף היכא דיבעול בליל שבת ונ"מ דהוי סעודת מצוה ונ"מ לנדרים וכה"ג וטעות בידם כי לא עלה על דעת התוס' כן דמסתמא גזירה דבן עוף דליל שבת הוי כגזירה דמוצאי שבת דהיינו צורך הנשואין ודעת, התוס' הכי דהך בעיא אי מותר לבעול בשבת איירי סתמא ואיירי אף אליבא דמתניתין דנשואין ברביעי והיכא דלא בעיל ואיירי מכ"ש אליבא דידן דנשאת בכל יום ואליבא דידן דנשאת בששי צריכים אנו לפרש דלא ידע הגזירה דישחוט בן עוף לצורך הנשואין אבל היכא שכבר נשאת ליכא חיוב סעודה כלל אלא בעילת מצוה לחוד וכן הא דאמרינן והלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת קאי אפילו היכא שנשאת בששי כדפרש"י לעיל סי' ז':