אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק א › סימן ט

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן ט

סימן ח

איבעי להו מהו שיבעל לכתחילה בשבת ומסקינן והלכתא מותר למבעל בתחילה בשבת ולא חיישינן לחבורה ור' זביד נמי בעל בתחילה בשבת ובאשכנז נהגו פרישות ואיסור שלא למבעל לכתחילה בשבת וחומרא זו נתפשט מדברי מהר"ח וז"ל ולבי מהסס דלעיל מסיק טעמא משום דרוב בקיאים בהטיה א"כ השתא דאין בקיעים אסור ותו דר"י פירש דווקא כשאין מתכוון לבעול בעילה גמורה א"כ משמע דאי מתכוון אסור ואמאי סמכינן השתא עכ"ל ולא נהירא אמת שכך אמר רבא לאביי דחכמים דמתירים למבעל בתחילה בשבת היינו ר' שמעון דשרי דבר שאינו מתכוון ואף שמודה ר' שמעון בפסיק רישא הכא שרי משום דרוב בקיאים בהטיה וכמו שפי' ר"י שאין מתכוון לבעול בעילה גמורה אבל סתמא דתלמודא דמסיק והלכתא מותר למבעל כו' ולא אמרו והלכתא כחכמים או כר' שמעון דמתירים לבעול כו' משמע דפוסק הלכתא סתמא לאו מטעמא דר' שמעון אלא מטעמא דנפשיה דלא חיישינן לחבורה כלל לכ"ע בין לר"י בין לר"ש דדם מפקיד פקיד ופתחא ממילא קאתי ומקלקל הוא אצל פתח כדאיתא בלישנא קמא וכן יראה מדעת הסמ"ג שכתב והלכתא מותר למבעל בתחילה בשבת ואין כאן חבורה וכן הרי"ף והרא"ש כתבו סתמא מותר לבעול בשבת וכן פי' הר"ן להדיא דליכא למיחש לחבורה אלא לפתח וכן נמצא במרדכי ריינוס וז"ל וי"מ ובלבד שלא יכוון לבעול בעילה גמורה אלא בהטיה ולא נהירא דכל אמוראי דשרי ורב זביד דעביד עובדא לא הזכירו הטייה בדבריהם וא"כ מאחר שחומרא זו אינו אלא מדיקדוק מהרי"ח שלא כהלכתא אפילו באתרא דנהיגי חומרא אתה רשאי להתיר בפניהם לבעול בליל שבת וטוב הוא לו יותר כדי שלא יתגבר יצרו עליו ואולי יוציא ש"ז לבטלה שלא במקום מצוה ומ"מ מי שיכול לכוף ביצרו ורוצה להמתין בבעילה הראשונה שהיא בעילת מצוה עד ליל חמישי שהוא ברכה לדגים או עד ליל ששי שהוא ברכה לאדם טוב ויפה הוא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה