אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק א › סימן ז

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן ז

סימן ו

אמר רב שמואל בר יצחק לא שנו דבתולה נשאת ברביעי אלא מתקנת עזרא ואילך שהיו בתי דינים קבועים לישב בב' וה' אבל היכא דליכא ב"ד קבועות אלא כל מי שיצטרך לדון מכניף ב"ד ומושיבים כמו האידנא אשה נשאת בכל יום ודווקא כשטרת לי' והכין הכל לסעודה והאי בכל יום לאו דווקא דבשבת לא נשאת כלל כדפי' אבל להנשא בששי נפל מחלוקת בין הקודמים הרמב"ם והרמב"ן אסרו וכתב הרמב"ן שמנהג בידית הוא לעשות הנשואין ביום ששי אלא שלא מיחו בידם חכמים כדתניא להדיא בברייתא דגזרינן שמא ישחוט בן עוף והתוס' והרא"ש כתבו הא דפסקינן בסוגיא והלכתא מותר לבעול בתחילה בשבת קאי אפילו היכא דנשאת ביום ששי דלא חיישינן שמא ישחוט בן עוף וכן הוא דעת הרי"ף שהשמיט ברייתא דאין נשאת לא בע"ש ולא במוצאי שבת משום שמא ישחוט בן עוף בשבת לצורך הנשואין ואני אומר סוגיא דשמעתתא משמע דהאי פלוגתא לא קאי אלא על איסור חבורה דלעיל מיני' שקיל ושרי אי שרי למבעל משום חבורה היכא דנשאת כבר ולא קאי אתחילת נשואין כלל גם לא מסתברא כלל דתלמודא פליג אסתמא דברייתא מאחר דלא אשכחן תנא להדיא דמתיר למבעל בשבת אלא משום דלא חיישינן לאיסור חבורה אבל הנשואין לעולם אסרינן בששי משום גזירה ומ"מ נראה בעיני האידנא שמכינים עצמם מכל וכל קודם הנשואין לפי שיש יהודים מועטים ויודעים כמה יהו מן הקרואים ואיך ומהו צריך לסעודה בטל הגזירה וגם לא החמירו כל כך מפני תקנת עניים כדאיתא במרדכי ומשום טענת בתולים ליכא למיחש דאף בשבת יכול לסדר טענתו לפני שלשה כמו שכתב הרא"ש ואני אומר שאם רצה לסדר עליה יכולין אף לדון בשבת דאיסורא שאני כדי להפריש מבעלה או זינתה תחתיו וק"ו בזמנינו דליכא למיחש כלל לטענת בתולים שהאירוסין והנשואין באחד אבל בליל מוצאי שבת פשיטא דלא שרינן משום שמא ישחוט בו עוף קודם הנשואין דהאי גזירה עדיין לא בטלה וג"כ ליכא תקנת עניים לעשות כמ"ש:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה