ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן ד
פסק השיב מהר"ם על שמעון שנתקשר בקנס שאם יגיע בן ראובן לי"ג שנה שיהא ראוי לקדש אז הוא יקבל קידושין ממנו לבתו או היא תקבלה בעצמה ומת שמעון קודם שהגיע בן ראובן לי"ג שנה ועתה תובע הקנס מיורשי שמעון והשיב שפטורים היורשים דאפילו אביה היו פטור באונסים והיכא דהוי חלה הוה אונס כדאמרינן הכא כל שכן מיתה דאין לך אונס גדול מזה ע"כ במרדכי ריינוס ודומה לזה פסק גבי אשה שהשכירה בית ומתה במרדכי בפרק האומנין וכתב מהר"י וויל בתשובה דוקא כה"ג שנתקשרו בקנס אבל אם נתן שטר חוב על הקנס חייבים דגבי שטר חוב אין מועיל שום אונס ונראה שאם היה מת ראובן ושמעון היו רוצה לחזר דאז היו שמעון חייב לקיים התנאי או לשלם הקנס ולא מצי אמר אדעתא דהכי לא נחתנא להזדווג שאם הייתי יודע שימות אביך לא הייתי לוקח אלף זהובים והייתי נותן לך בתי או אם מת אבי המשודכת ויאמר המשודך כה"ג לא היו טענה דהא מהר"ם לא פוטר מיתה משום אומדנא ולומר אדעתא דהכי לא קמתחתן שאם היה יודע שימות לא היו נותן ביתו לנער קטן אלא לאיש הבא בשנים לתועלת היתומה או היו מזדווג חיתון אחר אלא משום מיתה שהוא אונס פטרו ועיקר דברים אילו כתבתי פרק איזהו נשך סימן לג' והיכא שנתקשר בקנס ובני המשפחה מוחים כתבתי בפרק המוכר פירות סימן ל' ואב שהשכיר מלמד לבנו ומת נמי דינא הכי כאשר כתבתי בפרק השואל סימן י"ח: