אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק ששה עשר › כד

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק ששה עשר · כד

כג

דין היכא דעכו"ם שהסיח לפי תומו שמת פלוני ובא ישראל שנשתמד וחזר לדת אכן לא שב בכל לבו ואמר שראהו חי אינו מהימן לאסור האשה מאחר שלא שב בתשובה שלמה א"ל שידוע ששב בתשובה שלמה וביארנו דאפי' ישראל שמוחזק לפריצות לא סמכינן אדבריו להתיר א"ל בדרישה הטוב ודין מי שמעיד שמומר אחד אמר על פלוני שהוא אחיו ואח"כ מת המומר אע"פ שאינו נאמן להחזיקו בנחלה מ"מ לענין מל"ת סגי:

פסק כת' בתשובה בש' מוהר"ם היכי שהעכו"ם מסיח לפי תומו על יהודי אחד שמת ובא ישראל אחד שנשתמד וחזר לדת אלא שלא עשה תשובה כראוי והכחישו ואמר שחי הוא שאינו מהימן לאסור האשה וז"ל יראה דאיתתא שריא כיון שנשתמד וכפר בעיקר ואכל נבילות וטריפות ועבר כל עבירות שבתורה פסול לעדות עד שיעשה תשובה מעלייתא כדגרסינן פרק זה בורר ההוא טבחא דנפק טריפות מתותי ידיה פסליה רב נחמיא ועברינן אזיל ורבי מזייה וטופרי' סבר רב לאכשורי א"ל רבא דילמא איערומי קא מערים אלא מאי תקנתיה החשוד, על הטריפה אין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה ויחזי' אבידה בדבר חשוב כו' וגרסי' נמי התם גבי מלוים בריבית מאימת חזרתן משיקרעו שטריה' ויחזרו בהן חזרה גמור' דאפי' עכו"ם נמי לא מוזפי כלומר דאפי' בדבר מותר מרחיקין עצמ' מענין העבירה שחטאו בה ומשחקי בקוביאות דאפי' בחנם נמי לא עבד וכן סוחרי שביעית וכן כל עבירה צריך שיעשו תשובה מעלייתא ולעולם הוא בפסולו עד שיתברר הדבר שיעש' תשובה שלמה כדאמרינן פרק זה בורר חד אמר קמי דידי גנב חושלי וכו' ולא אכשרינן מספק לומר שמא עשו תשובה והשיב את הגזילה אשר גזל וראייה נמי ממאי דפריך ואע"ג דרבי מייזה וטופרי' לא מכשירין ליה לעדות עד שילך למקום שאין מכירין אותו כו' וכ"ש התועב הזה וכיוצא בזה שטובלין ושרץ בידם והדבר ידוע שאין מחזיקין עצמן יהודי אלא כדי שיתנו להם לאכול ושיוכלו לגנוב ולעשות כל תאותם דהאי פסול לעדות הוא ובהא כל אפיא שוין דכיון דאידי ואידי פסולי לעדות נינהו אזלינן בתר רוב דיעות ושריא איתתא לאינסובי ע"פ ב' עכו"ם המסיחים לפי תומן ואין דבריו של אחד במקום שניים ואפילו לזות שפתים ליכא כדפרישי' לעיל עכ"ל מהר"ם וכת' מהררא"י בכתבי' וז"ל מדכפל ושלש מהר"ם לתת טעם אמאי לא מהימן עד אחד הפסול שמעינן דע"כ ס"ל דאע"ג דאותו התועב וכיוצ' בו פסולים משמע אין פסולים מן התורה וכשר הוא לעדות אשה להתירם דאי ס"ד דרשע הוא מן התורה ופסול הוא לעדות אשה להתירה א"כ מכיון דהוכיח מהר"ם דלא מקרי בעל תשוב' שלמה עד דחזינן מיניה עד דעביד תשובה מעלייתא כהנך דמייתי ממלוה רבית ומשחק קוביא וכיוצא בהן מה צריך תו לומר דבהא כל אפין שוין דאזלינן בתר רוב דיעות ואין דבריו של אחד במקום שנים פשיטא ופשיטא דהך עד פסול אפילו במקום חד ליתא דכיון דרשע דאורייתא הוא כי האי גוונא ופסו' לעדות אשה אף להתיר בלא הכחשה היאך נעמידנו אפילו כנגד אחד מסיח לפי תומו דאיהו כשר לעדות אשה בלא הכחש' ומאי לזות שפתים הוי שייך הכא כיון דאינו נאמן אפילו להתיר בלא הכחשה ודאי אינו נאמן לאסור כו' והאריך וקצרתי אכן נראה בעיני דאין לו ראייה שהרי מהר"ם לא כתב שהוא כשר אפילו מדאורייתא אלא שלא תבא לחשוש בדבר ולהחמיר ולומר בודאי אמת שהוא חי נהי דחשוד להעד שיקרא מחמת הנאה כגון שיאמר שמת דשמא (שיחרור או) בא להחניף ודעתו כדי לקבל שכר פשיטא דאינו כשר להעיד אבל היכא שבא לומר איפכא כי התם ולא היה שם טעם ואמתלא שהיה שייך לומר שבא להעיד בכונה בשקר א"כ ראוי היה להחמיר בדבר בפרט כשבא להכחיש מה שכבר הועד ע"כ הוצרך מהר"ם להאריך בטעם שאינו מהימן כלל נגד המתירי' וחשבינן כמאן דליתא אבל להתיר בודאי אין מתירין שום אשה על פיו מאחר שיצא מן הדת א"כ שחזר בתשוב' גמור' ואף מהרא"י כתב בשם גדול אחד בסת' בעל תשובה שאינו מוחזק לפריצות כשר לכל עדות היכא שידעינן ביה דחזר לדת האמת ע"י מלקיות ותעניות וטבילה וכפר בע"ז ברבים סגי בהכי ולא בדקינן אחריו והיכא שמוחזק בפריצות לא זו משומד אלא אפילו שהוא מן הריקים והפוחזי' לא סמכינן אדבריו להתיר א"ל בכמה חקירו' ודרישות ושאר אמתלאות המסייעי' לדבריו שקושטא קמסהיד וכן כתב מהרא"י בכתבי' במקום אחר ששלחו לו להתיר אשה אחרת ע"י עדות עד א' והשיב הך איתת' שריא ויוכל מר להתירה אך בתנאי זה אם ידוע למר שהועד העדו' בלי רמיה כי אינו מכיר העד אם הוא מן הריקים והפוחזים דלא חיישי במידי לאסהודי שיקרא וכ"ש כה"ג דסבורי' בודאי שלא יבאו לידי הכחשה מחמת ריחוק הדרך לכך אם נראה שיש שם עיקול וכבל ועיקבא בהעדת עדות זו כגון אם חשדוהו להעיד וכה"ג איני נמנה להתיר כלל שלא להחזיק ידי רשעים הבאים לפרוץ גדר וגזירת חכמים עכ"ל:

כתב הר"ן בתשובה על מי שמעיד שאמר ליה מומר אחד שיש לו אח בארגו"ן שמו משה דקישטרי"ש ש ואח"כ מת אותו מומר מה שאמרת שאין עדות זה מספיק להתיר אשת משה לשוק דהא תנן האומר זה אחי אינו נאמן וגם מה שהעיד שא"ל עכו"ם אחר שאותו מומר היה אחיו של משה קשטרי"ש אין כאן עדות כלל לפי שאינו בתורת עדות אין קושטא קאמרת דלזכותו בנחלה אינו בתורת עדות אבל לענין מל"ת שהוא, כשר בעדות אשה מסתברא דסגי עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה