אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק ששה עשר › ח

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק ששה עשר · ח

ז

דין אם ראוהו שהחיה אוכלתו ממקום שנפשו יוצאה בו כגון לב או מוח או בני מעיים מעידין עליו וכן אם שחטו בו שנים או רוב שנים מעידין עליו וביארנו דשאר מכות ופצעים רבים אפי' במקום שעושה אותו טריפה אין מעידין עליו:

פיסקא והחיה אוכלת כו' אמר רב יהודא א' שמואל לא שנא אלא ממקום שאין נפשו יוצאת אבל ממקום שנפשו יוצאה מעידין ואמר רב יהודא אמר שמואל שחט בו ב' סימנים או רוב שניים וברח מעידין עליו ותנש' אשתו והא דאמר שחט בו ב' סימנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו היינו משום דאמרינן חי הוא וסופו למות ונראה בעיני מדקאמר שחט בו רוב שניים משמע דוקא מכה שימות מהרה אבל שאר מכות ופצעים רבים אפילו במקום שעושים אותו טריפה אינן מעידין עליו וכן פסק הטור להדיא ולא כדעת הרמב"ן וכן מורה לשון הרמב"ם שכתב שחטו בו שני סימנים או רובן אפילו עמד וברח מעידין עליו שמת שודאי סופו למות וכן כל כיוצא בזה מדברים שאי אפשר שיחיה אלא ימות מיד בזמן קרוב הרי אלו מעידין עליו ראהו צלוב והעוף אוכל בו אע"פ שדקרוהו או ירו בו חצים אינו מעיד עליו שמת ואם ראו העוף אוכל במקום שהנפש יוצאה בנטילתו כגון מוחו או לבו או בני מעיו ה"ז מעיד עליו שמת ע"כ והיינו כדקתני במתניתין סתמא שאפילו ראהו מגויד כו' שאין מעידין עליו (וכמו שפירשתי דברי הרי"ף והרא"ש והמגיד משנה שמתמיה על הרמב"ם שהשמיט דין מגויד נר' דאין זו תמיה כי מה שכתב הרמב"ם אע"פ שדקרוהו כו' הוא דין מגויד וק"ל):

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה