אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שנים עשר › כז

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שנים עשר · כז

כו

דין דעל מנין השנים לא סמכינן על הקרובים א"ל בעדות גמורה או שהוחזק ע"פ שכנים ואם יש להם ריבוי שערות או ארוכות ושוכבות או דדיה המטי' חשבינן כגדול אפילו ע"פ עצמו:

פסק על מנין השנים נפל מחלוקת בין הגאונים הרמב"ם כתב אין סומכין בענין השנים לא ע"פ קרובים ולא על פי נשים אלא ע"פ עדים כשרים להעיד ובס"ת כתב אם אין השנים ידועות אלא ע"פ האב כגון שבאו ממקום אחר ואין מכירין אותו אינו נאמן להחזיקו בגדול אבל במקום שהוא דר והוחזק בעיני השכנים שלא ע"פ האב שבא לכלל שנים או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים נאמנות להחזיקו בגדול אם הביא שתי שערות ולא חיישינן שמא עדיין לא בא לכלל גדול ושומא נינהו ואפילו בלא חזקת השכנים אם יש להם ריבוי שערות או שהן ארוכות חזקה שבאו לכלל גדול ע"כ ומ"מ אין לסמוך על שערות שוכבות כי אין כדיהן להוציא מספיקא דגומות אלא בעי ריבוי שערות הרב' בערו' דומיא דגבי איש בנתמלא זקנו או במטין דדין ועיין סימן י"ג ע"כ. וצריך הדבר חקירה ודרישה היכן קרוי הוחזקו ע"פ השכנים שלא יהיו בדדמי כי לפעמים יראו שהוא מניח תפילין או עולה לס"ת וסוברים שהגיע לשנותיו ואינו מועיל כלל אלא שיהא הוחזק כך בחשבון שנים והא לך מה שכתב אביאס"ף וז"ל ראיתי תשובה שפסקו רבני שפירא ור"מ קלונימוס בר' מאיר ור"י בר רבי אשר הלוי דאין להכשיר את הקטן לא לחלוץ ולא ליבם בעדות קרובים ובעדות אב ואם וכן פירש המיימון בפרק שני דאישות וכן כתב ר"מ וכן הסכימו רבינו יודא בר משה ורבינו משה בר ר' מרדכי ורבינו ברוך ב"ר שמואל וכתב שאין להביא ראיה מאישתמודעינהו דפרק החולץ דודאי התם גילוי מלתא בעלמא הוא דבלאו הכי תופסין אותו בחזקת אחיו מן האב אחר הרוב וקרוביו גילוי את הדבר כמו שאנו תופסין דומיא דגילוי מלתא דפרק האשה שנתארמל' אבל אם לא היינו מוחזקים בו שהוא אחיו מן האב והביא קרובים לעדותו הא לא הוי גילוי מלתא ובהא לא פליגי וכ"ש הכא שהיינו מוחזקין בו בחזקת קטן שהקרובים אינן נאמני' להוציא מאותה חזקה כו' עד מה שכתב ר"ת כל אשה שהגיע לכלל שנותיה והוחזקה לסימני' על פי שכנותי' לא צריכנא בדיקה י"ל דוקא גבי אשה אבל גבי איש לא משום שיש בני אדם נוהגין לקרות בניהם לס"ת כשנכנסין בתוך י"ג שנים וכן כשהקטן עולה מעצמו אין מוחין בו דקטן עולה למנין שבעה ונותנין לו לברך ויורד לפני התיבה ומתפלל ואין חוששין אפילו לא עברו לו י"ג שנים הלכך כל הני לא הוי חזקה כו' עד ועוד כתב בשם ר"י דכי היכא דאין נאמן למכות ולעונשין ה"ה לחליצה דהוה דבר שבערוה ולא מהימן ואפילו ראינו שהתפלל לפני התיבה והשלים מנין בבה"כ אין בכך כלום דשמא על פי האב עשו דנאמן לנדרים ולהקדשי' כדאמרינן פרק האומר בקדושין ואע"פ דשרינן הכא ע"פ קרוב או ע"פ אשה שהיבמה אשת המת והיבם אחיו המת משום דאינהו מירתתי והוי מלתא דעבידא לאגלויי עכ"ל ועוד האריך הרבה ואי אפשר להקל בשנים מאחר שנמנו כל הגדולים להחמיר אם לא בעדות גמור ובשערות אחר שהוחזקו בשנים פשיטא דנאמנות כדפרי' לעיל ואם הגיעו לשערות ארוכות ושוכבות נראה שאף הגאוני' דלעיל מודים שנאמן על השנים אביו וקרוביו או מי שהוא ולא אמרינן שומא נינהו דהא המרדכי שהביא כל אותן הדיעות שהזכרתי כתב בסוף ומיהו פסק בס"ת דאם יש להם ריבוי שערות או שתי שערות ארוכות ושוכבות או כמו שרגילין להיות לגדולים או הוחזקו ע"י שכנות אז מותרין לחלוץ וכן כתב הרא"ש בפרק האומר וא"צ עדים על הלידה וכ"ש ריבוי שערות הזקן או דדיה גדולים שלכ"ע אין צריכין לשאול על השנים. הלכך אשנים לא סמכינן אם לא בעדו' גמורה או מפי שכנים שהוחזקו כך ביניהם אבל צריך עיון ודקדוק היטב שלא יהיה על פי אב וקרובים אבל יש להן ריבוי שערות או ארוכות ושוכבות וק"ו דדיה המטי' ומילוי זקנו חשבינן כגדול אפילו ע"פ עצמו. והיכא דיש להן סימני איילונית לפוטרה מן החליצה מבואר בפרק הערל בסימן ל':

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה