ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שנים עשר · כא
דין אם חלצה בלילה חליצה פסולה ואין חולצין ולא מייבמין בשבת וי"ט לכתחלה ואם עבר ועשה בשוגג או מזיד מה שעשה עשוי ודין אם קבלו עדות בלילה דנין עליו למחר וכן אם טעו ודנו בלילה הוי דין רק לכתחילה אין מקבלין עדות ומקיימין השטר אם לא לצורך גדול וקבול קנין עבדינן בלילה אפילו לכתחילה:
מתניתין חלצה בלילה חליצתה כשרה ור' אליעזר פוסל ומפרש בגמרא מאן דפוסל מקשי חליצה לתחלת דין מה תחלת דין ביום אף חליצה ביום ומאן דמכשיר מקשי חליצה לגמר דין מה גמר דין אף בלילה והיינו בדיעבד כשאין פנאי לגמור ביום. אף חליצה בדיעבד כשרה ומוקי תלמודא מתניתין דחליצה כשרה בלילה כיחידא' ולית הלכתא כוותיה אלא כר"א דפוסל (וכן אין חולצין ואין מייבמין לא בשבת ולא בי"ט כדאיתא בפרק משילין וקאמר בירושלמי דאם עבר ועשה בין בשוגג בין במזיד מה שעשה עשוי) וכתב הרא"ש מכאן משמע שאם דנין תחלת דין בלילה הדין בטל וכן משמע גבי שלשה שנכנסו לבקר את החולה בלילה כותבין ואין עושין דין ואין יכולין לדון ע"פ ראייתם ואפי' בדיעבד והא דגרסינן בירושלמי פרק אחד דיני ממונות מנין שדנין ביום וגומרין בלילה שנאמר ושפטו את העם בכל עת אית קרא לשעבר אמר שמואל בר רב יצחק כיני מתנייתא מנין שאם טועין ודנין בלילה שדיניה' דין אמרין הדא אמירא כלומר זה יכול להיות על כרחך גירס' משובשת היא דאדרשה קמייתא לא שייך למפרך אית קרא לשעבר דהא קאמר דלכתחילה גומרין בלילה אלא כך יש להפך ולסרס הגירסא מנין שאם טעו ודנו בלילה שדיניה' דין ת"ל ושפטו את העם בכל עת ופריך אית קרא לשעבר ושפטו לכתחלה משמע ואת דרשת ליה לשעבר אמר שמואל בר רב יצחק כיני מתנייתא מנין שדנין ביום וגומרין בלילה ת"ל ושפטו את העם בכל עת ע"כ ועוד כתב כה"ג בפרק י"ט וז"ל ורשב"ם כתב שאם קבלו עדות בלילה יש להם לדון על פי אותה קבלה וה"נ איתא בירושלמי אם טעו ודנו בלילה דיניהם דין והרמב"ן ז"ל כתב דגמרא דידן פליג' מדאמר פר' קמא דסנהדרין אין מקדשין החדש אלא ביום ואם קדשוהו בלילה אינו מקודש ויליף לה ממשפט שהו' ביום אף קידוש החודש ביום שמעינן מינה שאם עשו תחלת דין בלילה אין כלום וה"ה קבלת עדות החודש דאמר בר"ה פרק ראוהו ב"ד דקבלת עדות כתחילת דין ועוד אמר ביבמות חליצה כשרה בלילה ור' אליעזר פוסל ומפרש עלה בגמרא מ"ס חליצה כתחילת דין ומ"ס חליצה כגמר דין ע"כ. ואני אומר אף שהוא נתלה באילן גדול הרמב"ן ג"כ באתי לתלות באילן גדול רשב"ם ואומר מה שיצא מפיו בהכשר יצא וכן הירושלמי סבר שבדיעבד אם דנו הוי דין אפילו אם תמצא לומר הגירס' משובשת מ"מ נשמע ממנו שורש הדין דבדיעבד אפילו בלילה הוי דין כי הירושלמי לא הקשה אלא אלישנא דקרא דאיירי לכתחלה ולא בדיעבד אבל מקור הדין בודאי אינו סות' ומה שכתב הרמב"ן שתלמודא דידן עיקר אמת היכא דפליג להדיא אבל היכא דלא פליג להדיא כל צדקי דנוכל למיעבד עבדינן כדי להשוותה וכן כתב הרא"ש גופי' בפרק שבועת העדות וז"ל ויש שרוצים לומר אם העידו עדים בישיבה אין עדותן עדות מדאמרינן בפרק ב' דזבחים מה ליושב שכן פסול כו' ומדקאמר פסול משמע דיעבד וכן הדיינים שקבלו העדות כשהן עומדין וליתא מדאמרי' בירושלמי פרק ד' מיתות מכאן לדיינים שקבלו עדות שדינן דין ע"כ והוא מתוספת' דזבחים אלמא אפילו היכא דאיכא משמעות נגד הירושלמי לא עבדינן כנגדו ומשוינן ליה עם תלמוד שלנו ומאחר שבזה הדין כל הגאונים שוים הא דבעינן עמידה לעדים וישיבה לדיינים היינו לכתחילה אבל לא לעיכוב וא"כ ממילא ג"כ הא דבעינן יום אינו לעיכוב וראייתו מהא דג' שנכנסו לבקר כו' אינה ראיה כלל מאחר שבאותו הלילה לא היו ראוים לדון דבעינן יום לכתחילה א"כ מה ששמעו מפי החולה אינה בתורת קבלת עדות בב"ד אלא כאלו הן עדים להעיד במה ששמעו מפי החולה מאחר דמתחילה לא היו ראוים לדון הוי כאלו נכנסו להדיא להעיד דאין דנין אח"כ אבל היכא שמקבלין להדיא העדות בתורת דין יכולין שפיר למידן עליו למחר מאחר ששמעו וקבלו עדות גמורה ולא גרע מאלו טעו ודנו להדי' דהוי דין כדברי הירושלמי וראיית' מחליצה שרי לי מרי לא כוונו כלל להלכה דשאני גבי חליצה דכתיב ככה לעיכובא וכן לעיל גבי חליצה מעומד דאם היינו דרשינן מקרא ועמד ואמר הוה מעכב משום דכתיב ככה כמו שכתב הס"ת והסמ"ג להדיא אלמא אף דהתם גבי דין לא מעכב הכא הוה מעכב ה"נ לענין יום וקידוש נמי דכתיב כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב ומזה המקרא אנו לומדין יום גבי קידוש חודש וא"כ דין הוא שיעכב דכתיב חוק וכל היכא דכתיב חוקה או חוק מעכב כדאיתא בפרק הקומץ את המנחה ומ"ה אפשר לא הביא הטור דעת אביו שאם דנו בלילה או קבלו עדות דלא הוי דין וכן פסק הסמ"ג כדברי הירושלמי ורשב"ם ובתשוב' מצאתי בשם הגאון מהרר"ש מווינא שהיה גדול ומופלג בדורו וכתב לשם וז"ל אמר מהר"ר שלום מה שכת' שאין מקבלין עדות בלילה לא נהוגין הכי וכן היה מעשה על ידי שישבנו בלילה וקבלנו עדות על ירושה מהר"ר שלום וכן אמר לי מהר"ר שלום מה שאין מקבלין קנין סדר בלילה גם כן לא נהוגין הכי אלא מקבלין בלילה וכן היה המעשה על ידי עד כאן לשונו ומסתמא אינו חולק על דין זה דאין מקבלין כו' דלכולי עלמא אין מקבלין עדות לכתחילה בלילה אלא שפסק כרשב"ם שאם קבלו דשפיר דנין עליו למחר ואפשר משום צורך שעה עביד דהוי כמו דיעבד כגון שאותו שכנגדו היה אלם או כה"ג שהוכרח להושיב ב"ד בלילה. הילכך חליצה בלילה פסול וקבלת עדות בלילה שפיר דנין עליו למחר וכן אם טעו ודנו בלילה דהוי דין רק לכתחילה אין מקבלין עדות ומקיימין השטר בלילה אם לא לצורך גדול אבל קבול קנין שפיר עבדינן בלילה אף לכתחילה וגט וקידושין בלילה כתבתי בריש כתובות סי' כ':