אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שנים עשר › יח

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שנים עשר · יח

יז

דין דהקפת הראש אף במספרים כעין תער לוקה ואף שלא כעין התער יזהר שלא לגלח כל עיקר ויניח הצדעין כולו וירא שמים למי שאפשר לו לא יגלח ראשו כל עיקר אלא מול עורף לרפואה:

גילוח שער דאת' לידן נימא בה מילתא שנינו בסוף מכות פיאו' הראש שתים אחת מכאן ואח' מכאן ופיאו' הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה ר' אליעזר אומר אם נטלן כולן כאחת אינו חייב אלא אחת ואינו חייב אלא עד שיטלנו בתער וכתב הרא"ש ואינו חייב עד שיטלנו בתער אפיאות הזקן קאי אבל אפיאו' הראש לא בעינן תער וכן משמע בגמרא דקאמר ואיזהו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ופדחתו ולא פי' בו גילוח של השחת' כמו בזקן אלא בהשחתה כל דהו משמע דחייב וכן מוכח בנזיר פרק ג' מינין גבי גילוח מצורע דכתיב וגילח את כל שערו למה לי למכת' בראש ומפרש דאתי עשה דגילוח מצורע ודחי לא תעשה דהקפת הראש זקנו ומה תלמוד לומר לומר לך דעשה דמצורע דוח' לא תעש' דהשחתת פיאות הזקן ולגופו לא איצטריך דכבר שמעינן מראשו דעשה דחי לא תעשה אלא לאשמועינן דגילוח מצורע בתער מדאיצטריך קרא למימר דעשה דוחה לא תעשה דאי הוי במספרים יכול לקיים עשה דגילוח מצורע בלא דחיית הלאו כי השחתת הזקן דוקא בתער ומדלא שמעינן לה מראשו אלמא הקפת הראש אפי' במספרים אסור ואפילו אי מצורע מגלח במספרים איכא דחיית לאו והא דתניא בתוספת' גבי פיאות הראש ואינו חייב עד שיטלנו בתער במספרים כעין תער קאמר עכ"ל והוא מן התוספת' דנזיר ולא כדעת הרמב"ם והוא דעת ה"ג שכתב אינו חייב אלא בתער וכן הסמ"ג והר"ן כי הראיה שהביאו התוספות פרק ג' מינין חזקה היא כחומת ברזל ואף את"ל שהתוספת' חולקת תלמוד דידן עיקר דלא מתני ביה ר' חייא ור' אושעיא כי במכות לא הוזכר כלל מענין תער גבי הקפת הראש אלא גבי פיאות זקן משום דכתיב גילוח והשחתה ומה שכתב הסמ"ג שדורש בתוספת' הוקשו מקיף ומשחית מה בהקפ' לוקה אף אם סייע למקיף דכתיב לא תקיפו אף בהשחת' ומה בהשחת' אינו חייב אלא בתער אף בהקפה כן עכ"ל אינה כתובה כך בתוספת' אלא שהוא מדמה משכלו כי התוספת' כתבה גבי הקפה שניהם חייבים וגבי השחתה נמי כתב' שניהם חייבים ובכולן כתב' עד שיטלנו בתער וסברת הסמ"ג דבודאי בהיקש אתי ואומר אני בשלמא לענין חיוב הנשחת אם סייע למשחית זהו שפיר אתא מהיקש אבל תער לא אתי מהיקש דהכא להדיא קפיד אהקפה והכא אגילוח ולא ילפינן בהיקשא אלא דילפי' גילוח מהקפה אבל לא שיהא הקפה בעצמו גילוח ועוד אומר אני דאפשר גבי הקפה אפי' במספרים שאינו כעין תער אפ"ה אסור דלא קפיד קרא אלא אהיקף וכל היכא דהיקיף ולא אמרה התוספתא עד שיקיפנו בתער למעט מספרים אלא למעט מלקט ורהיטנ' והדומה שאין דרך היקף בכך ותדע שהרי גבי השחתה איתא בתוספתא ואינו חייב אלא עד שיטלנו בתער נוטלו ברהיטנ' ובמספרי' פטור ולא כתב כה"ג גבי הקפ' אלא ש"מ דאף במספרים חייב ואיידי דנקט בסיפא תער נקט נמי ברישא תער וראוי להחמי' שלא לגלח כל עיקר דמילתא דלא פסיקא היא וכן איתא באגודה וז"ל מספרים כעין תער אסור בראש ומ"ה כשמגלחין התינוקות מניחין הצדעין עכ"ל משמע להניח כולו ולא לגלחן כל עיקר לפי שאין אנו יודעין כמה קרוי הקפה וכן קבלתי מאדוני מורי זקיני ומצאתי במגדל עוז וז"ל כתבו רבותינו משעמדנו על דעתינו לא העברנו ברזל על בשרינו אפילו במספרים כלל וכלל לא בראש ולא בגוף מן השפה לחוץ ע"כ והנראה בעיני מה שהחמירו בגוף משום תיקון אשה ובראש משום צדעין דאין אנו יודעין עד כמה שיעורן והזקן נמי כה"ג אין יודעין מקום הפיאה ושיעורן ואף שבמספרים כעין תער שרי לכ"ע אפ"ה נמנעין כדאיתא בגליון תוספות ריש שבועות וז"ל יש נזהרין כשמספרים במספרים שאין עושין בתחתון כלום אלא בעליון כי חוששין שאם יעשו כלום בתחתון שמא אירע שלא יחתוך זוג העליון אלא התחתון והוא כמו תער ובמספרים חדה איכא למיחש וכן כתב מהררי"א בת"ה סי' רכ"ה ע"כ נמנעו שלא לגלח כל עיקר לא ראש ולא זקן ומ"מ מול העורף שעושין משום רפואה לכ"ע לית ביה קפיד' כל עיקר דאין שם מקום צדעין כלל. הילכך הקפת הראש שאף במספרים כעין תער לוקה ואף שלא כעין תער צ"ע ע"כ יזהר שלא לגלחן כל עיקר ויניח הצדעין כולו וירא שמים למי שאפשר לא יגלח ראשו כל עיקר אלא מול עורף לרפואה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה