אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שנים עשר › יג

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שנים עשר · יג

יב

דין אם הרצועות של שער עזים כשר אפילו לכתחילה אבל רצועות של פשתן לכתחילה לא ואפילו של שער צריך שיהיו לבנים ואם קרקעותיו של עור והשאר כולו שער כשר בדיעבד ואם תפור בשער כשר בדיעבד:

בעי מיניה רבי אליעזר מרב מנעל של עור ורצועותיו של שער עזים מהו א"ל מי לא קרינן בי' ואנעלך תחש פי' דשער הו' ג"כ בא מן הבהמ' ודומ' לעור ופריך אי הכי אפי' כולו שער נמי אם הוא מדובק יחד ומשני האי קורקא מקרי פי' נ"י שהוא כעין מנעל והוא עב מעור מדובק בקולן עם עור אחר עב וכן העושה אות' משער בהכרח שיהא עב מאד לפי שמדבקי' אותו יחד ואין שם מנע' עליו והתור' כתב' מנעל ואין להקשות מאנפילא דאמרינן בסמוך אם של עור כשרה דכל העשוי מעור ממש לא אבד שמו וקרוי מנעל לפי שיטה זו משמע להדיא דאי לאו דאבד שמו ונקרא קורקא הוי כולו שער כשר לחליצ' א"כ נרא' בעיני מנעל התפור בשער כשר בדיעב' דשער דומה לתחש וכן נר' מלשון הס"ת שכתב וצריך שיהא תפור מרצועות עור ולא מחוטי פשתן וקנבוס משמע בשער כשר דאי לאו הכי יאמר ולא בדבר אחר או לשתוק מיניה הלא כבר אמר וצריך שיהא תפור בעור אף שאינה ראיה גמורה מ"מ פשטא דסוגי' להדיא מוכח כן רק דלכתחילה בעינן שיהא תפור כולו מעו' אבל הא דרצועות של שער אפילו לכתחילה כשר רק שיהא לבנים ואם הרצועות של פשתן משמע מטור דכשר אפילו לכתחילה וכן משמע להדיא מן הטור שכתב וז"ל אבל רצועו' אינו צריך שיהא של עור' משמע בכל מידי דמקש' שרי (רק שלא מלאני לבי להקל יותר ממה שמצינו בתלמוד להדיא והיינו של שער וכ"כ נ"י וז"ל מיתנא של עור ושל שער אבל לא של דבר אחר כדאיתא לקמן עכ"ל) וחילוק זה שחלקתי בין שער לדבר אחר יראה להדיא מן הרמב"ם שכת' החולצת במנעל של בגד אינה חליצה כלל אפילו לפסול על האחין ואם כולה של שער כתב שחליצה פסולה אלמא דעדיף שער מבגד ומה שכתב נמי של שעם ושל סיב נמי פסול אף שאינם מן מין הבהמ' כלל ולא דמי לתחש אפ"ה סבר שעדיף משל בגד זה לא ק' מידי דשל שעם ושל סיב דומ' קצת לסנדל ומגין הוא וקשה כמו שפירש"י ואקרי מנעל לר' מאיר אפילו בשאינו מחופה עור רק שפסול לרבנן אבל בגד אינו דומה לשום מנעל וסנדל ומ"ה אינה חליצה כלל אבל כולה של שער אמאי עביד ביה חליצה פסולה לא להוי חליצה כלל כעין בגד אלא כדפרי' כך נ"ל סברתו אף דלא ס"ל דברי הרמב"ם לפסק הלכה כמו שאכתוב לקמן בעז"ה מ"מ הבאתי ממנו ראיה לסברתי ובדברי הרמב"ם מצאתי שכתב חלצה במנעל שקרקעותיו של עור ולחיו של שער חליצה כשר' משמע דיעבד וזה לא נמצא בתלמוד א"ל שפי' ותכוסותיו ולחיו דהיינו כל צידי המנעל ואפ"ה מכשירו היינו ג"כ משום טעמא דפריש דשער מין בהמ' הוא ובודאי אי הוי ממין אחר הוי חליצ' פסו' ומ"מ לא נ"ל כפירוש דבסוגיא משמע מדמתמ' מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש ואי הוי אסור למחלץ ביה לכתחילה מאי קא מתמה דלמא לכתחילה הוא קבעי אלא כמו שפירש"י שארצועות קאי ומ"ה נראה דאף אם עשוי כן כשר בדיעבד מדקאמר תלמודא כולו של שער פסול הא לאו כולו שער אלא לחיו וקרקעותיו עור כשר אף שאיה ראיה כל כך מ"מ כדי הוא הגדול ר' משה לסמוך עליו בשעת הדחק. הלכך אם תפור בשער של עזים כשר בדיעבד ואם הרצועות משער של עזים כשר לכתחילה כמו של עור רק שיהיו לבני' ואם הרצועו' מפשתן והדומה לו כשר בדיעבד ואם קרקעותיו של עור והשאר כולו שער כשר בדיעבד בשעת הדחק הנראה בעיני כתבתי וה' יכפר על השגיאות.

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה