אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שנים עשר › יב

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שנים עשר · יב

יא

דין לעשות המנעל מעור בהמה טהורה ואם תפור בפשתן או בקנבוס או במשי חליצה פסולה הוי:

א"ר יודא אמר רב מנעל התפור בפשתן אין חולצין בו שנא' ואנעלך תחש כל הדומה לתחש שהוא של עור ופירש"י ב' פירושים פי' א' שלא יהא תפור בתוכו בגד פשתן כעין לבדים שקורין בל"א פילץ ופי' אחר התפור בפשתן דהיינו במשיחת פשתן כעין שלנו וכת' הספר תרומה והסמ"ג והנימוקי יוסף כלשון שני שפירש"י אבל לשון ראשון שפירש"י כו' כתבו דלית' דנרא' שהו' כשר כמו סנדל של עץ דתנן במתניתין דכשר ומעמידין במחופה עור ואנפילא של בגד פסולה ומעמידין באין מחופה עור וכן כתב הרא"ש ולא נהירא כו' אלא נרא' כלשון שני שפירש"י שתפרו במשיח' כעין שלנו דבעינן כולה עור גם נראה דאין חולצין בו לכתחל' קאמר דדרשא דתחש אסמכת' בעלמא הוא ע"כ והנה מה שכ' הרא"ש גם נראה חוזר ליישב לשון ראשון של רש"י שיהא ג"כ אמת ואינו קשה מסנדל של עץ דתנן לקמן חליצה כשירה בדיעבד קאמר וה"נ דקאמר אין חולצין בו לכתחילה קאמר ותדע שכן כוונתו דאי אלשון שני קאי אבל לא לשון ראשון שפי' רש"י סבר מותר לכתחילה אביי מניין לו זה דהא עיקר ראייתו מסנדל של עץ דלקמן וזה אינו אלא בדיעבד אלא כדפרי' וכן מוכח מן הטור שכתב שהיה תפור בו בגד פשתן מבפנים או שתפרו בפשתן כשירה בדיעבד משמע דמקיים גם לשון ראשון של רש"י וא"כ כל. הגאונים שהקשו על לשון ראשון של רש"י שסברו הא דקאמר אין חולצין אפילו בדיעבד קאמר וכן כתב הרמב"ם והרמ"ה להדיא דחליצה פסולה הוי וכן נראה הא דקאמר אין חולצין אפילו דיעבד קאמר דאל"כ לימא חליצה כשירה דמשמע דיעבד ואדרבה דרשא דתחש דרשא גמורה היא מדפרי' אי תחש נימא דוקא תחש אין מידי אחרינ' לא ומשני נעל נעל ריב' אי ריבה אפי' כל מילי נמי א"כ תחש מה אהני לי משמ' דריבוי גמור הו' דאל"כ לא הי' התלמו' שקיל וטרי בכה"ג אלא, הוי מסיק בעינן הדומה לתחש שיהא של עור ומש"ה כתב ר"ת שצריך שיהא המנעל מעור בהמה או חיה טהורה כי תחש טהור הוא והקשו עליו כל הגאוני' מה בין זה לזה לא קפדינן אלא שיהא של עור ואמת שחילוק זה לא הוזכר בתלמוד ומ"מ כתב הסמ"ג ורגילות להחמיר כדבריו והס"ת כתב להדיא הואיל ונפק מפומיה דר"ת יעשו לחומרא כדבריו (וכן כתב הסמ"ק וכ"כ המרדכי בשם הגהת סמ"ק וכן העיטור והכל בו ועוד כתב בסמ"ק שגם הרצועות המנעל והקרסים והלולאות יעשו מעור בהמה טהורה) אבל בראבי"ה ראיתי שהשיב הוא ואביו שמנעלי' התפורין בפשתן כעין שלנו כשרים לכתחילה והא דקאמר בגמרא התפור בפשתן אסנדל קאמר כלשון הגמר' ולא קאי אלא אתפיר' שהו' למעל' מעל רגלו והכי פי' ר"ח שסנדל הו' תחת הרגל ועושין עליו חוטי פשתן תפורין בו שחופין את הרוב הרגל שמעמידין בו את הרגל ולפי שלא היה לסנדל חיפוי כמו למנעל לפיכך היה צריך תפירות כמו משיחות אבל מנעל עור שכול' עור כשר וזהו מצותו וכ' עוד לשם וז"ל וגם נמצא בתשובו' שהשי' רבינו יוסף קרא זצ"ל סנדל התפור בפשתן ה"מ סנדל לפי שאין דרכו לתפור העור שלו עם העץ שלו בפשתן כי אם במסמרים של ברזל שנאמר ואנעלך תחש והאי ואנעלך לאו לשון מנעל הוא אלא נעילה ובסנדל מיירי וקאמר שהעליון של סנדל צריך להיות כולו של עור שלא יהא תפו' לפשתן כ"א לחברו לתחתונו של סנד' של עץ במסמרי' כדינו אבל מנעל שדרכו לתפרו בפשתן חולצין בו עכ"ל של רבינו ריב"א הלוי וגם יש בכאן עדים ברורים שמעידין על רבינו ריב"א כשחלץ בנו ליבמתו לא הצריכו שום מנעל כי אם אותו שהיה הולך בו כל השנה ונ"ל דמנעלים שלנו כשרים יותר ממה שתופרין ברצועות וסיום דבריו אבל די להם לישרא' שיהיו שוגגי' ואל יהיו מזידין והבי' ראיה ממנעל יום כפורים כו' והאריך וקצרתי אף שדבריו מתוקים מ"מ חלילה להקל מאחר שאין מן ההכרח דדילמא לעולם מדקפיד קרא אמנעל שיהא של עור אזלינא בתר תפירה המעמיד המנעל ואף שי"כ אסור כל מנעל התם משום עינוי הוא שיהא יחף וכל היכא שלבש מנעל אף שתפור בפשתן אינו יחף אבל הכא קפיד קרא אחליצת נעל שיהא כולו עור ותדע דבודאי בי"כ אם לבוש בתי שוקיים של בגד וחלץ מנעלו מהן והולך בבתי שוקיי' יוצא ידי עינוי י"כ שהוא כמו יחף וגבי חליצה בודאי אם חלצה כך הוי מעל דמעל אלמא דחליצה ענין בפני עצמו ולא לכל מילי מדמה תלמודא חליצה למנעל והנה הרי"ף ותלמידו הרמב"ם שבנה יסודו על רב חננאל לא הביאו פירוש ואם היה להם פירושי' לפירוש נאות מסתמא הביאו כי אי אפשר שימצא האדם ויגיע לפיר' זו מלבו א"כ היה להם לפרש אלא לא ס"ל אדרבה הרמב"ם היה נשמר מזה ושינה לשון התלמוד וכתב בהאי' מנעל התפור בפשתן וכן כל המחברי' וכן עיקר וכן המנהג הלכך תפור בו בגד מבפנים אין חולצין בו לכתחילה ואם תפור בפשתן או בקנבוס או במשי חליצה פסולה הוי והמנהג להחמיר לעשות המנעל מעור בהמה טהורה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה