ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שנים עשר · טז
דין דגובה המנעל עד הארכובה ולא ארכובה בכלל ואפי' לכתחילה כשר או אפילו נמוך מאיסתוירא נמי כשר לכתחי' רק שיכסה רוב גב הרגל בלי קריעה:
מתניתין מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה ולמעלה חליצתה פסולה ומסיק מן הארכובה ולמטה חליצה כשרה אלמא דמקרי רגל כל מה שהוא למטה מן הארכובה ורמינהו דתניא בפ"ק דחגיגה רגלים קרינן רגלים פרט לבעלי קבין שאין להן רגלים שפטורין מקרבן ראייה אלמא דשוק לא איקרי רגל ומשני שאני הכא דכתיב מעל רגלו אי הכי אפילו למעלה מהארכובה נמי ומשני מעל ולא מעל דמעל וכבר פי' דאיירי בגובה המנעל או בקשירה בשאינו יכול לילך בו בלא קשירה אמר רב פפא ש"מ האי איסתוירא שהוא קבילה המפסקת בין שוק לרגל עד ארעא נחית והוא חשיב בפרק אחד עד למטה הימנה בעקב דאי לא כן א"כ נימא למטה הימנ' הוא הרגל והאסתויר' הוא מעל רגלו וא"כ השוק הוא מעל דמעל ולמטה למטה מן הארכובה כשרה אמר רב אשי אפילו תימא מיפסק פסיק ולא נחית עד ארעא מ"מ כל השוה לבהדי כרעא כגון האסתויר' שעומד מול כף הרגל שהוא למטה ככרעא דמי וקרוי הכל רגל והשוק הוא מעל וכתב הא"ז וצריך שיהא המנעל גובה עד שיכסה האיסתוירא וטעמא דידיה מאחר שפסק רב פפא שאסתוירא עצמו הוא חשיב א"כ כשלא יגיע עד איסתוירא הוי כאלו חופה המנעל רוב הרגל ולא כולה דכשר בדיעבד ואף דרב אשי מסיק אפילו תימא מפסק פסיק וא"כ עיקר הרגל למטה מאסתוירא ומ"מ לא קרוי מעל מאחר דלהדי כרעא הוא מ"מ אשינויי לא סמכינן וכן הסמ"ג משמע שסובר כרב פפא שכתב ממש כדבריו מ"ה אזלינן לחומרא בתריה כן כתב מהר"י ברונא ומבאר דעת הא"ז הכי אבל הראבי"ה כתב להיפך וז"ל וטוב שיהא המנעל נמוך מן האיסתוירא כדתנן מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה והוא משמע בדיעבד וכן במרדכי רק שלשם טעות סופר הוא שמביא ראיה מן הסיפא מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה ומה שייך ארכובה לאסתוירא אלא מרישא מביאין ראיה דדוקא בדיעבד כשר אבל לכתחילה צריך למטה מאסתוירא בשוק אבל לא נהירא כלל דהוא לשון דיעבד אלא אגב דתני סיפא פסולה ותדע דהא תני נמי סנדל שיש לו עקב כשר דהוא אגב סיפא שאין לו עקב פסול גם מה שכתב הא"ז דבעינן שיחפה כל הרגל ולא סגי ברוב לכתחילה דהא בעינן שיכסה כולה לא נראה דלא אמרו חופה רוב הרגל בדיעבד אלא אנקרע' או במנעל צר כדלקמן בסימן י"ז אבל היכא דעשוי מתחלה לא קפדינן וגם אין נראה לומר מאחר דכתיב מעל רגלו והוא שוקו שמעי' בה דעיקר חליצה תהא מן השוק שעל רגלו דא"כ מאן דמסגי אליחותא לא הוי לן למפסליה דהא לא קפיד קרא אלא אשוקו ובפרט לפי טעם שפי' הראב"ד והרא"ש משום דכתיב מעל רגלו וזה לא קרוי רגל אלמא דעיקר קרא ארגל קפדינן ותלמודא דאמר שניא הוא כלומ' שאף על השוק כשר הקשירה או גובה המנעל אבל לעולם לא בעי שוק ותדע מדלא אמר שאני הכא דבעינן שוק דכתיב מעל רגלו אלמא לא קפיד קרא אשוק אלא שהשוק לענין חליצה הוא כרגל דכתיב מעל רגלו אבל עיקר חליצה מעל גב כרגל וכן לענין קשירה כתבו כמה גאונים שתהא על רגל ועוד תדע דא"כ ה"ל למתניתין לתני שלשה חלוקים מצות חליצה למעלה מאיסתוירא ואם למטה מאיסתוירא כשר ואם למעלה מארכובה פסולה וכן לראבי"ה מצות חליצה למטה מאיסתוירא ולמעלה הימנו עד הארכובה כשירה כו' אלא ש"מ דאין קפידה רק שיכסה רוב הרגל כתיקונו ובלי קריע'. הילכך גופה המנעל אפי' עד הארכובה ולא ארכובה בכלל לכתחילה כשירה או אפי' נמוך מאיסתוירא נמי לכתחילה כשירה רק שיכסה רוב גב הרגל כתיקונו ובלי קריעה: