ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שנים עשר · ז
דין דאין לעשות שום פגימה במנעל אלא שיהא פתוח מלפניו ובארנו דאין להקפיד בלשון של עור וא"צ לדקדק בתפירות הרצועות אם בפנים המנעל או ע"ג המנעל:
פסק כתבו הגאונים ראבי"ה וסמ"ג ומרדכי וסמ"ק וא"ע שצריך להיות המנעל פתוח מלפניו ומלאחריו כדי שתהא הרצועה חוזרת וברובה דבוקה ממש על רגלו יחף ויכון קשר הרצועה שתהא מלפניו יחף על קשרו ולא באזני המנעל וכן לאחוריו ממש על בשרו ומטעם זה כתב בסמ"ק וא"ע הביאו שצריך שלא יהא לשון למנעל כמו שרגילין לעשות במנעל משום דהוי מעל דמעל פי' פתיחת המנעל קרוי פה וא"כ אותו חתיכה קטנ' קרוי לשון ומ"ה נפל שינוי רב בין עשיית המנעל יש עושין ב' פגימות מאחורי המנעל זו על זו וגם כן ב' פגימות מצדדין וכן משמע במרדכי ויש שאין עושין מן הצד שום פגימה ויש שאין עושין רק פגימה אחת רחבה בב' אצבעות. ואף שיצא מפי הרבה גאונים לחתוך המנעל בפגימות אינו שוה בעיני חדא דס"ס נוגע מן הצד במקצת והוי מעל דמעל לדבריהם ועוד נ"ל דלא הוי זה מעל דמעל מאחר שהכל מחובר לגוף המנעל ועוד יותר תימא שכתב מהר"י ברונה שיש מחמירין שלא לתפור הרצועות על המנעל מבחוץ משום דהוי מעל דמעל ועוד כתב משום אביו שטוב לחבר הרצועות זה שלא כנגד זה כדי שתהא הרצוע' נוגעת בבשר הרגל כדי שלא תהא מעל דמעל עכ"ל ודבר תימא הוא ס"ס יותר הוי מעל דמעל במה שכורכין הרצועות על גוף המנעל ובא"ז קורא רב שמריה תגר על הפוגמי' פגימה במנעל שהרי ע"כ אין חוט התפירה נוגעת בבשר שהרי הסנדל תפור מבחוץ כדמוכח בפ' במה אשה ופ' אלו קשרים וא"כ ה"ל מעל דמעל כל כי האי גוונא חשוב מנעל אחד ע"י תפירה. עוד כתב לשם לפיכך נ"ל שאין צריך לתחוב הרצועות הארוכות בפני' המנעל אלא אפילו למעלה יכול לתופרן שאין תאמר שהרי מעל דמעל כ"ש כשיכפול הרצועות יהיה סביב הרגל מעל דמעל ע"כ וברוך השם שכוונתי דבריו. והנה מהר"י ברונא כ' עליו ואין העולם נוהגין כמותו והוא בעצמו כ' שק"ל דמוכח בגמרא בכמה דוכתי דכל דבר שנתחבר ע"י תפיר' דלא שייך ביה מעל דמעל לפי שהכל חשוב מנעל אח' אפילו בגד מחובר לעור כדלקמן כ"ש עור לעור ועומד בתימא ואני מוסיף עליו הלא מסקינן לקמן גבי שני מנעלים דלא הוי חליצה פסולה אלא שחולצתו העליון מן התחתון הא חולצתו שניהם כאחת הוי חליצה כמו שכתב הא"ז והרא"ש להדיא כ"ש כה"ג דלא הוי מעל דמעל ומאחר שיש לי ראיה ברורה נגדם מה לי במנהג שנהגו כן מאחר שאין לו שורש ויסוד והנראה בעיני שלקחו דבר זה מהא דמסקינן בסוגיא לעיל מ"ט מנעל לכתחילה לא אלימא משום דהוי פינתא ממעל וארקתא ממעל דמעל אפי' דיעבד נמי פירש"י פינתא גב המנעל וארקתא הן הרצועות שקושרין וכופלין על אזניו כו' מש"ה סברי כל הדומה לזה איקרי מעל דמעל וליתא דאדרבה ה"ק מאי דעתך דלכתחילה אלימא משום דהאי טעמא שקושרין הרצועות כו' והאי מעל דמעל א"כ אפי' בדיעבד ממי פסול ומדכשר בדיעב' ש"מ דלא נקרא זה מעל דמעל דהוי בחדא מנעל מאחר שהיא שומט' הכל וראיה ברור' דלא גרע משני מנעלים כדפרי' ומה שיצא הדבר מפי הרבה גאוני' א"ל להחמיר כמות' דנראה בעיני דאין זה תיקן אלא קלקול דפוג' המנעל ואיכא גזירה משום מנעל המרופט וכבר כ' הרא"ש בפר' אחד ד"מ שאם לא ישרו לומר דברי הקדמונים ומביא ראיה לדבריו שיכול לחלוק עליהם אפי' על הגאונים ק"ו הכא דכמה גאונים מסייעים לנו הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו פגימות המנעל וכן התוס' אשר אנו מימיהן שותין וכן הס"ת וכן הרא"ש והרב ר' שמרי' חולק להדיא עליה' ומ"מ נראה דלפניו צריך להיו' המנעל פתוח ולא משום מעל דמעל אלא כדי שיבא הקשר על הרגל מאחר שעיקר הוא התרת הרצועות צריך להיות יחף ברגל כמו גוף המנעל ומה שלא הזכירו מקצת הפוסקים אפשר משום דרוב מנעלים שלהם היו פתוחים ע"ג המנעל וכן אית' בתשו' א"ז וז"ל ור' יצחק בר משה וכל זקני דורו צוו לחתוך אזני המנעל דלא הוי מעל דמעל ע"כ ונראה היינו שלא תהא הקשירה מעל דמעל ולא כמו שיש מפרשי' שאזני המנעל רגילין להיות מונחין בכפל זו על זו והוי מעל דמעל זה אינו כמו שהוכחתי לעיל בראיות ברורות עכ"ל נ"ל לישב דבריהם ע"פ אמת והלכה דקפדי הגאוני' משום קשירות הרצועות ועוד מצאתי שהגאוני' מהררא"י שחיבר ת"ה לא עשה שום פגימה במנעלים וכן המנעלים של הגאון המופלא מהר"ר שלום מוינא וי"מ משום דלא היו כורכין אלא למעל' בגובה המנעל שהרצועות היו תפורי' למעלה ולא נהירא לי כמ"ש לעיל שיכרוך מלמעלה למטה ושם יעשה הקשרים הלכך א"צ לדקדק בתפירות הרצועות אם בתוך המנעל מבפני' או על הגוף המנעל או סמוך לו וכן אין לעשות שום פגימה במנעל אלא שיהא פתוח מלפניו כדי להיות שם הקשירה ע"ג הרגל וברוך המקום שאחר כמה ימים מצאתי בראבי"ה בתשובת אביו ריב"א הלוי כל הראיו' שהבאתי שאין שייך מעל דמעל גבי מעל א':