אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שנים עשר › ה

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שנים עשר · ה

ד

דין דהאידנא חולצין אפילו במנעל לכתחילה רק שיהא מעור קשה והעקב ומקום הדריסה קשה טפי ומנהג לצחצחו ולהחליקו וצד השער יהיה לחוץ וצד הבשר לפנים וגוף המנעל יהי' שחור ויהיה תפור מבחוץ ברצועה לבנה וביארנו דא"ע שיהא כל המנעל מחתיכה אחת ודין דחלצה באנפילאות חליצתה פסולה:

מתני' חלצה במנעל חליצתה כשיר' חלצה באנפילאות פסולה פירש"י מנעל הוא מעור רך כעין שלנו אנפי' הוא של בגד ומ"ה פסול דנעלו כתיב ומידי דמגין בעינן דכתיב ואנעלך תחש וזה לא מגין חלצה בסנדל שיש לו עקב כשר אין לו עקב אפי' בסנדל שנהגו העם פסולה וק"ו במנעול ומ"ה נקט הכא סנדל ופרש"י סנדל הוא של עור קש' ומבושל ומשנקרע אין לו תקנה ומסיק עלה בגמרא אמר רבה אמר רב כהנא אמ' רב אם יבא אלי' ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אבל בלא אלי' אסו' לכתחילה ואם יאמר אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל רב יוסף אמר רב כהנא אמר רב אם יבא אלי' ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו כו' שכבר לכתחילה אף במנעל כשר והא דתנן חלצה במנעל חליצתה כשירה ה"ה דאפי' לכתחילה כשר והא דקתני לשון דיעבד איידי דתני בסיפא חלצה באנפי' חליצת' פסולה דיעבד נקט נמי רישא לשון דיעבד וכה"ג גבי סנדל שיש לו עקב כשר שהיא אגב סיפ' ומפר' בגמ' מ"ט דמ"ד מנעל לכתחל' לא גזירה משום מנעל מרופט פי' שנקרע שהוא פסול והא דתנן בפ' תולין אם חלצה חליצה כשירה התם אינו מרופ' כ"כ דעדיין יכול לילך בו אבל גבי סנדל ליכא למיגזר מידי כדפרשתי במתני' דמשנתקרע קצת אין לו תקנה כלל והנה הרי"ף והרא"ש פסקו כרבה דאין חולצין לכתחילה במנעל וכן דעת רש"י במשנה וכתב הרא"ש והאידנא אין סנדל מצוי בינינו לכך נהגו לחלוץ במנעל לכתחילה וה"ג בירושלמי אמר ר' יוסי מעשה כשהלכתי לנציבין וראיתי לשם זקן אחד נומיתי לו בקי לך ר' יודא בן בתירא מימיך א"ל שולחני הייתי בעירי ועל שולחני היה תדיר נומיתי לו ראית אותו חולץ מימיך במה היה חולץ במנעל או בסנדל א"ל וכי יש סנדל במקומינו עכ"ל וכן כתב הא"ז בשם ריב"ן וכתב נ"י שכן כ' בעל העיטור אבל הרמב"ן ז"ל כ' משם ראיה להיפך שאפי' לא היה שם סנדל השיבו מר' מאיר דאמר אין חולצי' במנעל לכתחל' ש"מ מדר"מ שאפילו במקום שאין סנדל אין חולצי' במנעל בתחילה וכן כתבו בשם הרשב"א והריטב"א ז"ל עכ"ל ולי נראה שלא הביא הרא"ה וסיעתו ראיה מן הירושלמי אלא שאין סנדל ידוע לנו וא"כ איך נחלוץ בסנדל שהרי אפי' בימים הראשונ' בימי התנאי' היה מקצת מקומות שלא היה סנדל מצוי ביניה' אף שהיו מ"מ חולצין בסנדל היינו טעמא לפי שהיה בכמה מקומו' סנדלין מצוין אבל האידנא דליכא סנדל ידוע ומצוי כלל אי אפשר לחלוץ אלא במנעל ובתשובה מהר"י ברונא מצאתי כה"ג וז"ל ויש לתמוה למה לא נבשל עור שלנו דומיא דסנדל ונ"ל ישראל א"כ לא סנדל איכ' ולא מנעל איקרי כי צורת הסנדל אינו מצוי לנו כלל אפילו בימי התנאים ואמוראים לא היה מצוי כדגרסינן בירושלמי גבי ר' יודא בן בתירא וכי סנדל יש במקומינו בתמיה עכ"ל וכן עיקר וכן פס' ראבי"ה וז"ל מנעל שלנו הוא תחת הסנדל שהיה בימיה' והנה נ"י כ' בשם גדולי' דמנעל הוא משתי חתיכות או שלש כעין שלנו פנתא ממעל רגלי ועקב מלמטה וסנדל הוא כולו מעור אח' וכ"כ הריטב"א להחמיר. ועוד כ' שראוי לעשות סנדל מעור שלוק קשה כעין שפירש"י וגם לעשות חתיכ' אחת כן פי' הגדולי' ולא נהירא כלל כי אדרבא משמע בפ' במה אשה שאפי' סנדל אינו מחתיכה אחת ועוד אין מתיישב שפיר הא דאמרינן מנעל לכתחי' לא גזיר' משום מרופט ולפירושו אפילו אי הוי כעין סנדל שנעשה מחתיכ' אחת וכי לא יכול להיות מרופט אלא עיקר כפירש"י ואף לפירוש הגדולים האידנא שאין זה מצוי בינינו לעשותו מחתיכה אחת לא קפדינן וכתב ר' ישראל ברונ' לפ"ז א"צ לצחצחו ולהחליקו מבחוץ כדמשמע בפ"ק דלא הוי בעינן צחצוח אלא היכא שמקום הבשר מבחוץ ומקום השער מבפנים לפי שמקום הבשר דרכן להיותן מרט' וקליפות אבל מנעל חליצה שמקום השער מבחוץ לא היה צריך ומ"מ טוב לצחצח העור כדרך שרגילין להלוך בו כדמוכח בהאי פירקא גבי ב' מנעלי' זה על גבי זה דפריך ומי איכא כה"ג ומפרשי' התוספות דפריך וכי ראוי להלוך בשוק אלמא דלא איקרי מנעל אלא כדרך שרגילין להלוך בו עכ"ל והנה מה שמצאתי כתו' בדרוש מהרי"ל שהמנעל היה שחור מבחוץ ולא היה משוח בחלב ע"כ היינו ר"ל שלא מצריך לצחצחו ולהחליקו כמו שכ' מהררי"ב אבל זולת זה לא יתכן לפרשו דמה איסור יש במשיח' א"ל שתפרש שאם ימשחנו בחלב יהא רך הרבה ולא יהא דומה לסנדל אבל לא ידענא למה יהא רך הרבה אדרבה המשיחה עושה אותו שיהא מהודק יפה ברגלו ומ"מ נרא' דלכתחל' עבדינן כדברי מהרריב"ש שמצחצחין אותו ומחליקין אותו כדרך שאר מנעלי' אבל לא מושחי' אותו שלא יהא רך הרבה והיכא שהוא ישן ונתייבש ראוי למושחו בשמן כדי שיהא ראוי להלוך בו וכן כתוב בתשובת הרשב"א שכת' וז"ל לענין סנדל חליצה שאמרו לך משמי שאם היה החלק הדבוק לארץ חלק מפני עצמו שהוא פסול אני לא כך אמרתי אלא מכלל מה שנהגתי אמר כן מי שאמרה בשמי שאני נהגתי לרוחא דמלת' כו' עד ולא לפסול סנדל אחר שהנהגהו אתם עכ"ל (וכן כתב רבינו ירוחם שראה שרוב העולם נוהגין לעשות מחתיכה אחת ואין חשש בזה עכ"ל) ומ"מ נראה לעשותו מעור קשה משום גזירה דמרופט דהאידנא נמי שייך האי טעמא וכן איתא בא"ז שצריך להדר אחר עור קשה משום גזירה דמנעל מרופט ואף שהוא לא הזכיר רק במקום שהרגל דורסת עליו כעין סנדל מ"מ נראה שרש"י פי' מנעל מרופט קרוע למעלה דאפילו למעלה יש לחוש ולעשותו מעור קשה קצת ממנעל שלנו רק במקום העקב יהיה קשה טפי וכן משמע בסמ"ק שכתב מביאין לו מנעל קשה של עור קשה והיינו ע"כ כי היכי דליהוי קצת כעין סנדל מ"מ משמע נמי התם שיהא עור העקב קשה טפי שכתב לשם בהג"ה שיהא לו עקב בולט קצת והוא שקורין בל"א בעי"ז דהיינו כעין שלנו שבולט קצת והוא קשה ונראה הטעם כדי שלא יפול המנעל וכ"כ מהר"י ברונא בתשוב' וכתב מהר"י לוי מה שנהגו שהמנעל של חליצה יהא תפור מבחוץ ולא מבפני' על פי הסמ"ק כדי דליהוי כעין סנדל דבפרק במה אשה משמע להדי' דמנעל תפור מבפני' וסנדל מבחוץ וכן בסמ"ג ואף ששאר פוסקים לא הביאו דין זה ואף לפי מה שכתבתי דלא עבדינן האידנא מעור קשה כעין סנדל אלא משום גזיר' דמורופ' דשייך האידנ' אבל לא בע"א מאחר שאין אנו יודעין צורת סנדל מ"מ נכון להחמיר כדברי הסמ"ק שהוא בתרא ובעל הוראה וגם נ"ל דיפה לנהוג כן להיות תפור מבחוץ כדי לידע שהוא תפור ברצוע' ולא בפשתן שהוא פסו' כדלקמן ומ"מ יפה המנהג להיות התפירה ברצוע' לבנה ולא בשחור' מהאי טעמא ולקמן בסי' ו' אאריך בע"ה ואעפ"כ צריך שיהא המנעל שחור מאחר שאנו חולצין במנעל ואיתא בפ"ק דביצה אין שולחין מנעל לבן בי"ט מפני שצריך ביצת, הגיר להשחירו פירש מין קרקע המשחרת אלמא שלא היו נועלין שום מנעל אלא שחו' וכן כתבו כל האחרוני' בשם ר"ת הלכך מסקנא דמלתא חולצין האידנא במנעל לכתחיל' רק שיהא מעור קשה והעקב ומקום הדריס' קשה טפי ומנהג לצחצחו ולהחליקו כשאר עליון של מנעל ואם נתייבש ראוי למשוח אותו כדי שיהא ראוי להלוך בו וצד השער של העור לחוץ וצד הבשר לפנים וגוף המנעל יהא שחור ויהא תפור מבחוץ ברצוע' לבנה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה