ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שני · יז
דין אפי' לא ראה הכיעור אלא בזה אחר זה מצרטפו' ודין מי שחשד אשתו משמעון ונתנרשה מבעלה מותרת לשמעון:
כתב במרדכי וז"ל ואף אם אין עדי כיעור שראו בבת אחת אלא אפי' בזה אחר זה כמאן דאתו בבת אחת דמי ואע"ג דכיעור דחזי האי לא חזי האי הא קיי"ל בהלואה, אחר הלואה מצטרפין ואע"ג דאמנה דמסהיד האי לא מסהיד האי מיהו תרוייהו אחד מנא מסהדי וכ"ה בירו' פ"ק דסוטה עכ"ל ול"כ נמצא בתוספתא להרי"ף והרא"ש הביאו בפ' מי שאחזו וז"ל ראוה שנים שנתייחדה עמו צריכה הימנו גט שני א' שחרית וא' ערבית זה היה מעשה ואמרו אין מצטרפין עכ"ל וכ"כ הטור בסי' קמ"ה וכ"מ מדברי הרמב"ם בפ"י מהל' גירושין (וכ' הר"ן עליה וז"ל אע"ג דלגבי ממון ק"ל בפ' זה בורר דהלואה אחר הלואה וכן הודעה מצטרפין לגבי אישות דשייך בדיני נפשות בבת אחת בעינן א"כ משמע להדי' שיש לחלק בין אישות למילי דאיסור' מ"מ יש לדחות) דלא דמי כלל דוקא התם אמרו דאין מצטרפין דזיל בתר טעמא דטעמ' מאי אמרו שאם ראה א' שנתייחדו דאינו כלום בודאי משום דאמרי' הבעל יודע שהמקדש בעד א' אין קידושין ולא בעל לשם קדושין וכדמשמע מדברי הרשב"א שהביא הר"ן בפ' מי שאחזו שכ' וז"ל שצריך שיהא הבעל רואה את העדי' אבל אם היו העדי' רואין ואינן נראי' א"צ גט משו' דמאחר שהבעל אינו יודע שיש עדים אמרי' אדם יודע בינו לבין עצמו כו' וא"כ בנידון דידן נמי שאם ראה א' בשחרית מאחר שהבעל לא בעל לשם קידושין מה יועיל הצטרפו' של השני שראה בין הערבים ס"ס מתחילה לא בעל לשם קידושין מאחר שהבעל לא ידע אלא עד א' אבל גבי הלואה אחר הלואה או כיעור אחר כיעור ס"ס תרוייהו אמנה קמסהדי או אכיעור וק"ל ואין לדקדק אמה שאין אשה נאסרת על בעלה כ"א בדרישה וחקירה די"ל דהסברא נותנת דבכל התור' צריך דרישה וחקירה אלא שגבי ד"מ א"צ משום שלא תנעול דלת כו' והכא דלא שייך האי טעמ' צריך דרישה וחקירה וכמו שנכתב לקמן בסוף מכילתה ועוד אני אומר אפי' א"ת וכל מילי דאיסו' מאחר דשייך בד"נ דינו כד"נ היינו לאסור אשה על בעלה בעדי עומאה אבל בעדי כיעור לפי השאילתות דאין מוציאין אשה בע"כ כ"א בעדות בבת אחת אבל מן הנטען שפיר מוציאין משום דהוי קלא דקמ'נכשואי' וקרובי' הדברי' לאמיתין מצאתי כתוב בתשובה ועל מי ששאל על בתו שהיתה נשואה לראובן וחשדה משמעון ונתגרשה מראובן ונשדכה לשמעון ואמרו שאסור' לו כדתנן הנטען מן האשה והוציא' אע"פ שכנס יוציא ולי ולכל חבירי נראה שאין זה נטען דאפי' לההוא שינויי' דאין לה בנים ואין עדים דמודה רב מ"מ לההוא שינויא הוציא' קתני דמשמע הוציאה הבעל משום ההיא ש"ר ואפ"ה אינה נאסרת על הנטען אלא כי ההוא ש"ר דפי' ר' ברוכל יוצא כו' והוציאה הבעל משום ההו' ש"ר אומר בכיוצא בו ולשנויי אחרינ' דמוקי כר' והלכ' כמותו בקלא דלא פסיק אינ' יוצאה אלא כשרוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר והוציאה הבעל ובאם האי קול שאם לא הוציאה משום ש"ר זה לא תצא מן הבעל דלר' הוציאה ק תנן ואין להאריך עוד וקצרתי: