ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שני · יד
דין דמצוה בגדול ליבם וגדול גדול קודם ויור' בחלק אביו אם מת האב קודם לאחיו ושם ביארנו דאם נולד בן מיבמתו א"צ לקרוא בשם אחיו המת ודין אח שהוא בן שפח' ונסתפקו אם הורתו ולידתו בקדושה אינו זוכה בנחלת אחיו ודין מי שמת והניח ג' בנים וצוה שתהא אשתו רשאה ושלט א' בנכסיו מת א' מהם וייבום השני אשתו שהוא נוטל חלק אחיו המת כולה ובשטרות אינו נוטל חלק המת יתר על החי:
ת"ר והיה הבכור מכאן שמצוה בגדול ליבם פירש והכי דרשינן לקרא ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור כלומ' הבכור יהיה המייבם ולאו דווקא בכור אלא הגדול שבאחין וכל הגדול גדול קודם כמו שאפרש בעז"ה בפ' החולץ אשר תלד כלו' היבמה תהא ראויה לילד פרט לאיילונית שאינה יולדת יקום על שם אחיו לנחלה כלומ' היבם יורש נחל' אחיו פי' ולא זו ממון של אחיו להשביח על עצמו אלא אפי' חלק ירושת אביו והיינו דקרויה ליבם בכור שדינו כבכור נוטל ב' חלקים בירושה אף המייבם נוטל ב' חלקי' בירושה ומה בכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק אף המייבם כך כתב הרשב"א א' מן האחי' שהי' בן שפח' ונסתפקו אם היתה הורתו ולידתו בקודש' אפי' יבם אשת אחיו אינו זוכה נחלת אחיו המת ועיקר דין במתני' פ' יש בכור והרי"ף הביאה בפ' יש נוחלין ונחלקו הגאונים בהאי פירושו כי לשיט' רש"י ותו' דפר' יש בכור משמע דאפי' מת אחיו קוד' שמת אביה' אפ"ה נוט' המיב' ב' חלקי' שהו' יור' חלק של אביו ואפילו מת היבם גם כן בחיי אביו וחלקו ואח"כ מת אבי' אז בני היבם נוטלים ב' חלקים מכח אביהן ואינו חשוב ראוי אלא מוחזק כמו בכור שיורש בן הבכור ב' חלקים ואפי' מת הבכור קודם שמת אביו ה"נ לגבי בני היבם אבל לפי שיט' ה"ג אינו נוטל היבם חלק אחיו שמת מירושת אביה' אלא שאם מת אביה' מקודם אבל מת אחיו קודם שמת אביה' אז אין המייבם יורש חלק אחיו כלל כי חשוב ראוי ואינו מוחזק דחשבינן ליה כאלו הוא בנו של אחיו המת ועומד במקומו לירש כחו וא"כ חשוב היבם בנכסי אביו כמו בכור בנכסי אבי אביו שאינו נוטל ב' חלקים כגון ראובן בנכסי יצחק היכא שמת יעקב קודם בניו שאינו נוטל ב' חלקים מנכסי יצחק שמת אחר יעקב בנו שחשוב ראוי ובשיט' זו עמד הרמב"ן והרמב"ם והרשב"א וראבי"ה ואף מהר"ם כתב בתשוב' לכאורה נראה כרש"י אבל ראבי"ה חולק מתוך פי' ה"ג וכן כת' הטור ובפ' יש נוחלין בעז"ה אאריך מזה. כתב הר"י בר ששת מי שמת והניח ג' בנים וצוה שתהא אשתו רשאה ושלטאה בנכסיו ומת אחד מהם ויבם השני את אשתו שהוא נוטל חלק אחיו המת לא נגרע כחו במה שכתב לאשתו שתהא רשאה ושלטאה בנכסי' ומיהו בשטרות אינו נוטל חלק המת יתר על החי משום דמלוה הוי ראוי ומסיק אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם וכפשוטו ועל בן הנול' קאי שיקו' ע"ש אחיו המת שאם שמו יוסף קורי' יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלת' מה שם האומר להלן נחלה אף שם האומר כאן נחלה לא ימחה שמו מישראל בין לסריס חמה ששמו מחוי פי' אם היה המת סריס חמה אמר פר' אע"ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו וא"כ רבא נמי אעפ"י דיקים על שם אחיו בנחלה איירי מ"מ בפשוטו נמי נימא שאם היה שמו יוסף כו' מ"מ הכא גמיר' לן מרבותי' דהאי ג"ש איירי ואפיק קר' לגמרי מפשוטו הילכך מצוה בגדול והו' מוריש חלק אתא ואם נולד לו בן מיבמתו א"ל לקרות בשם אחיו המת: