ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שני · יג
דין המקדש אחת משתי אחיו' ואינו יודע איזה מהן קידש כגון שעשו שתיהן שליח לקבל קידושין ואמר לשליח אחת מהן מקודשת לי נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח א' חולץ לשתיהם ואינ' מייבם היו שני אחים א' חולץ תחילה ואח"כ מייב' השני ואפכה לא קדמו האחי' וכנסו קודם שנמלכו בב"ד אין מוציאי' מידם ושם ביארנו דודאי זקוקתו אין הדין כן אלא מוציאין ממנו ואם נמלכו בב"ד ואסרו לה אפי' כנסו מוציאין מהראשון וכן אם נמלכו בב"ד ואמרו שיחלצו תחילה ואח"כ לייבם והם הפכו מוציאין מהראשון ודין שנים שקידשו שתי אחיות ואין ידוע איזה קידש זו ואיזה לזו כל א' נותן גט לשתיהם מתו ולזה אח א' ולזה אח א' כל א' חולץ לשתיהם לזה אח א' ולזה ב' זה שיש לו אח אחד חולץ לשתיהם והשני' א' חולץ וא' מיבם אבל לא לייבם תחילה ואח"כ לחלו' קדמו שנים וכנסו אין מוציאין ואפי' שניהם כהנים ולכתחילה אסור כשהם כהנים היו לזה ב' אחים ולזה ב' אחים אחיו של זה חולץ לאחת ושל זה חולץ לאחת ואח"כ בא האח השני של זה מייבם לחלוצה של זו וכן האח, של השני ואם, קדמו ב' האחים של א וחילצו לשתיהם לא ייבמו האחי' של שני קדמו השני' האחרוני' וכנסו א' שחלצו ב' הראשונים אין מוציאין מהן:
מתני' מי שקידש אח' מב' אחיות ואינ' יודע לאחר קידושין איזה מהן קידש שנתערבו אח"כ וה"ה אפי' בשעת קידושין לא ידע כגון שעשו שתיהן שלי' לקבל הקידושין ואמר לשליח א' מהן מקודשת לי אף שקידושי' שאינ' מסורים לביא' שהרי אין סיפ' לבא לידי ביאה מ"מ אנו ק"ל כאביי דאמר בפ' האיש מקדש קידושין שאין מסורין לביאה הוו קידושין נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח א' חולץ לשתיהן פי' אבל ליבם אחת ותצא השנייה משום אחות אשה לא דילמא ישא אחות זקוקתו שהיא אסורה מדרבנן ולחלוץ לאחת וליבם לאחת לא שמא ישא אחות חלוצתו היו לו שני אחים א' חולץ וא' מיבם ממ"נ אם היא אשת אחיו הרי זקוקתו ואם אינה אשת אחיו הרי כנכרי' לו ומשום אחות זקוק' לא נאסרה שהרי כבר חלץ אחיו לאחותו ודוקא מיחלץ חד והדר מייבומי אידך אבל איפכ' לא שמא יפגע באחות זקוקתו קדמו שני האחין וכנסו לשתיהן אין מוציאין מידם שכל א' יאמר הזקוקה נזדמנ' לי אפי' אי לא מתרמ' לי מ"מ ביבם אחי יפקע האיסור למפרע וכת' ר"י דוקא בכי ה"ג שיש נמי צד להית' שכל א' יאמר זקוק' נזדמנ' לי אבל היכא דנשא בודאי אחות זקוקתו יוציא ולא פקע איסור' במה שיבם אחות' כיון שכבר נשא' באיסו' ודבריו מוכיחי' מן הסוגיא דשמעתתא להדיא דעיקר שריות' דמתני' משו' דכל א' אומר זקיקתו נזדמנ' לי וכ"כ הרא"ש וכ' עוד ואפי' הא לא אמרו אלא דוקא שקדמו וכנסו אבל נמלכו בב"ד ואסרו להם ליבומי תרוייהו אלא לחלוץ לאחת ולייבם לשנייה והלכו שניהם ויבמו יוציאו כיון שעברו על דברי ב"ד והבי' ראי' מפירש"י שפי' אהא דקדמו וכנסו קודם שנמלכו בב"ד והיינו כדבריו ודומ' לזה כ' בתשו' והבאתי לקמן סי' כ' ומ"מ נ"ל לפ' שאם נמלכו בב"ד ואסרו ליבם תחלה אלא לחלוץ והדר ליבומי והם הפכו ויבמו תחילה מאחר שעברו על דברי ב"ד יוציא זה שיבם תחילה אבל השני שפיר מייבם לשנייה ומ"ש יוציאו לאו דוקא קאמר אלא אראשון שיבם תחלה קאמר דהשני ממ"נ שפיר קומייב' א"ל שיבמו כאחת ולא נודע איזו קדמו שנים שקדשו שתי אחיות ואינ' יודע איז' קידש לזו ואיזה קדש לזו כל א' נותן גט לשתיהן מתו ולזה אח אחד ולזה אח אחד זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן כדפי' לעיל לזה אח אחד ולזה שני אחין זה שיש לו אח אחד חולץ שתיהן והשני שהיו לו שני אחים אחד חולץ לאחת תחילה והשני מייבם לשניה ואיפכא לא כדפי' לעיל ודוקא מחליץ האח האחד לשתיהן אבל יבומי ברישא אפי' חלץ אחיו תחילה לא דשמא יפגע ביבמה לשוק קדמו השניים וכנסו אחר שחלץ היחי' לשתיהן אין מוציאין מידם ומפרשינן בגמרא דאפי' היו שניהם כהנים שכל א' אינה אלא ספק חלוצה שחליצת אחת מהן ממ"נ אינו כלום ומאחר שחלוצה מדרבנן בספק לא גזרי ופי' רש"י בגמרא בספק חלוצה לא גזרו לאפוקי מספק יראה מדבריו דלכתחילא אסורי' ליבם אפי' לאחת היכא שהם כהנים משום ספק חלוצה והמגיד משנה כתב בשם הרמב"ן שכתב עליו וז"ל וכן עיקר ואע"ג דשאר ספק של דבריהם ואפי' לכתחילה לקולא כיון דאיכא מעשה רבה שחלץ לה בב"ד אין מתירין אותה לא היא ולא צרה שלה והכי נמי מוכח בהדיא בפרק נושאי' על האנוסה דאמרינן התם כהני' חולצין ושאינם כהנים מייבמין משום ספק חלוצה אסורה להו תדע שהרי אחות חלוצ' נמי מדרבנן ותנן במתניתין שחולץ ולא מייבם מפני הוא אחו' ספק חלוצה ואחות זקוקה נמי מדרבנן דזיקה מדרבנן היא וקא אסרינן ליבומי והדר מיחלוץ משום דפגע באחות זקוקה והיינו טעמא דכיון דחלץ לאידך ניראית כיבמה ואפרסמא מילתא טוב' הלכך חיישינן שמא יאמרו אחות זקוקה מותרת לכתחילה עכ"ל הרמב"ן היו לזה אח שני אחין ולזה שני אחין אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לשניה ואח"כ בא האח השני של זה מיבם לחלוצה של זה ממ"נ אם יבמתו היא שפיר קנסיב וא"ל נכרית קנסיב ואי משום אחות זקוקתו לא נאסרה שהרי אחיו חלץ לאחרת ופקע זיקה ומשום יבמה לשוק ליכא שהרי חלצה מן אחי בעלה ואם קדמו השני אחי' של אח האחד וחלצו לשתיהן לא יבמו השני אחי' האחרי' לשתיהן דאי אפשר ליבם בתחילה דשמא יפגע באחות זקוקתו אלא אחד חולץ לאחת ואחד מייבם לשניה קדמו השנים האחרוני' וכנסו אחר שחלצו שני' הראשוני' אין מוציאין: