ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שני · ו
דין דארבעה נשים יש להם הפסק אשת אחי האם מן האב ואשת אחי האב מן האם וכלת בנו ואשת אבי אמו ושם ביארנו דאשת אבי אם אביו אסורה וכן אשת אחי אבי אביו מן האם וכן אחות אבי אביו ואחות אם אמו אסורי' אבל אשת אחי אבי אמו אפי' מן האב מותרת:
אמר רב ארבעה נשים מן השניו' שנמנו בבריית' דלעיל יש להם הפסק ונקט רב בידי' תלת פי' רש"י הוי גמיר מרבו שארבעה נשים הן אבל הוא לא ידע לאשכוחי אלא תלתא אשת אחי האם מן האב פי' היא לבדה שניה אבל לא אשת אחי אם אמו מן האב ואשת אחי האב מן האם היא שנייה אבל לא אשת אחי אבי אביו מן האם וכלת בתו הי' שניי' אבל כלת בת בתו מותרת פירש"י משו' דלא תמצא בהאי דרא ערוה דאוריית' לאפוקי אם אמו שהיא שנייה ותמצ' בהאי דרא ערוה דאורייתא כגון אמו משום הכי אין לה הפסק אפי' אם אם אם אם אמו עד לעולם וכן אשת אבי אביו משתנ' בהא דרא ערוה דאורייתא כגון אשת אביו מ"ה אין לה הפסק אפי' אשת אבי אביו עד עולם וה"ה אם אם אביו אע"ג דלא משתכח ערוה דאורייתא מאחר שאסרו אם אביו בעבור דמחלפא באם אמו א"כ אין לה הפסק כמו אשת אבי אביו וכלת בתו לא משתכח בהא דר' ערוה כלה דאורייתא לאפוקי כלת בנו אין להם הפסק לפי דאשכח בהא דרא ערוה דאורייתא כגון כלתו מ"ה אפי' כלת בן בנו אסור עד לעולם וקשה לי מאחר דמסקינן לקמן דאסרו כלת בתו משום כלת בנו א"כ ג"כ נימא דאין לה הפסק כמו שפי' גבי אם אביו שאין לה הפסק משום אם אמו וי"ל מאחר דמסקינן לקמן בסוגיא וקחשיב כלהו שהן גזירה לגזירה וקחשב אם אביו משום אם אמו דכלהו אמ' רבתי קרי להו ואשת אבי אמו משום אשת אבי אביו ואשת אחי האם מן האב משום אחי האב מן האם דכולהו דרא דודי קרי להו ולא קחשיב כלת בתו משום כלת בנו דכולהו כלת' קרי להו אלא נראה דלא קחשיב אלא אותו שהן דומיא ממש ומתחלפה זו בזו אבל כלת בתו דרחקא מיניה טובא דה' בת אינו יורשת ולא שכיחא גבי אביו כלל כמו שמחלקים התוס' בסוגיא לקמן אינ' מוחלפת בכלת בנו ממש ולא קרי להו כלתו פי' ואם החמיר' חכמים ואסרו כלת בתו משום כלת בנו מ"מ לא החמירו לומר שאין לה הפסק מאחר דלא מחלפ' וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו יש לה הפסק ורב לא חשיב לה משום דס"ל מאחר שאשת אבי אביו אין לה הפסק ואשת אבי אמו אסרו בעבור' א"כ אי תאמר שיש לה הפסק מיחלפא באשת אבי אביו לומר ג"כ שיש לה הפסק וזעירי סבר לא מיחלפא דאדם שכיח שהולך למשפחת אביו יותר למשפחות אמו ויודע שיש קורב' יותר מגבי אמו מ"ה לא מיחלפי אפי' אי שרי' לה אשת אבי אבי אמו ימנע מאשת אבי אבי אביו וא"ל א"כ למה גזרו על אשת אבי אמו משום אשת אבי אביו י"ל גבי אשת אבי אמו לא אתפלג דרא כ"כ ואפי' גבי אמו נראה קורב' וא"כ אי שר' ליה את' למשרי אשת אבי אביו דחד שמא אית להו אבל למעלה אשת אבי אבי אמו דאתפלג דרא טובא לא מתחלפ' וא"ל א"כ למה גזרו על אם אמו דאין לה הפסק משום אם אביו י"ל דגבי קורבא דעצמ' אפי' גבי משפחת אם נראה קורבא והסברא נותנת לאסור ה"ה אי שרית ליה לומר שיש הפסק אתו למשרי נמי בקורב' אב אבל גבי קורב' אם דשייך ובאש' כגון אשת אבי אמו אין הסברה נותנת לאסור גבי קורבא משפחות האב מ"ה לא מיחלפי ופסקו כל הגאוני' הרי"ף והרמ"בם הלכה כזעירי וכן דעת הרא"ש והטו"ר וראבי"ה פסק דלית הלכתא כזעירי ומסתמ' דעתו שרב גדול מזעירי היה ולית' בשלמא אי רב היה חולק ואמר להדיא אין לה הפסק בודאי הוה מסתברא כרב אבל עכשיו שרב גופ' קבל מרבותי' ארבע' רק דלא ידע לאשכוחי טעמא באשת אבי אמו למה יש לה הפס' מ"ה הי' מספק איז' היא הרביעי' שאמרו חכמי' יש לה הפס' וזעירי אשכ' טעמ' וכדאי הוא זעירי לסמו' על סברתו כדי לקיי' הקבל' של רב וזו אינו צריכ' פני' וכת' מהרא"י בתשו' שאשת אבי אם אבי אביו אסור' משום שנייה וז"ל לא מיבעי לדעת ראבי"ה בהג"ה מיימון דפסק דלא כזעירי בפרק שני דיבמות דמוסיף אף אש' אבי אמו דיש לה הפסק א"ל דק"ל דאין לה הפסק וא"כ בנדון דידן פשיטא שהוא אסור בה ולא עדיפא מאשת אבי אם אמו אלא לפי דע' הרמב"ם והסמ"ג וא"ז ואשר"י דפסקו כולהו כזעירי י"ל דה"מ באש' אבי אם אמו משום דהתם לא שכיחא דאזיל לגבייהו כדמפר' תלמוד' הטעם אליבא דזעירי דקורב' דאב שכיחי הוא דאזיל לגבייהו וקורבא דאם לא שכיחי דאזיל לגבייהו ובנדון דידן כיון דלגבי דידיה קירבא דאב הוא ואע"ג דלגבי אב קורבא דאם הוא מ"מ שכיחי טפי דאזיל לגבייהו מקורבא לאם דיליה וק"ל ואין להקשות א"כ אמאי לא חשיב טפי דאין לה הפסק דיש לומר דבכלל אשת אבי אב היא דהך נמי קורבא דאב היא כדפרישית עכ"ל ויפה הורה חדא דכדי הוא לסמוך עליו לחומרא היכא דלא פליג זעירי בהדיא ונוכל לומר דמודה לו עוד מאחר דלענין משפחת אביו אסורה עד לעולם והשיב אבי אבי אבי' לגבי בחד' דרא א"כ כל קורב' דחשיב לגבי אבותיו לעניין איסור שנייה ה"ה לגבי והכא גבי אבי אבי אביו מאחר שהוא אסור באשת אבי אמו כל בניו אסורה נמי לגבה וא"כ בן בנו נמי אסור בה דהיינו אשת אבי אם אבי אביו וק"ו אשת אבי אם אביו לחוד' ואפי' הרמב"ם והטו"ר שהתירו לקמן אם אבי אבי אביו ק"ו לגבי אשתו שאני התם דלא משתכח בהדאי דרא ערוה של אם דאורייתא אבל הכא משכחת שפיר אשת אביו ומ"מ לא נילף מזה מה שאמרי' לקמן כלת בתו יש לה הפסק דהיינו כלת בת בתו שריא וכלת בן בנו לעולם אסורי' לומר שאף כלת בת בנו אסורה מאחר שלגבי קורבה דבן הוא זה אינו בשלמא הכא דמפליג תלמודא להדיא משום קורבא דאב ואם ואלמלא האי חילוק הי' מסתברא כרב ואיסורי מ"ה מחלקין נמי כה"ג אבל כלת בנו לא מצינו האי חילוק לא מחלקינן מעצמי' לומר שהוא יעמוד במקום בנו לאסור בכלת בת בנו ועוד יראה הסברא להדיא מהא שכותבי' לקמן דמ"ש כלת בן בנו אסור' עד לעולם כ"ש בת בן בנו שהיא מחמת קורב' עצמו ומאי מרבעי לר' חייא אי יש לה הפסק ומשני משום דבת לא שכיח' לגבי אב דאינ' יורשת משא"כ בכלת בן בנו כו' א"כ כלת בת בנו ק"ו דאינה באה לכלל ירושה וג"כ אינו מחמת קורב' עצמה שאינה אסורה וכן עיקר ומסקינן בסוגיא אמימר מכשיר באשת אחי אבי אביו מן האב מאחר דאתפלג דרא וג"כ הוא אסור אחוה ואינו אבות לא גזרו להרחיק כל כך וכן אחות אבי אביו ואחות אם אמו ופריך רב הלל לרב אשי דחזי שניות דמר בר רבינא וכתיב' לאיסור' והשיב לי' דמר ברי' דרבינא לא חתים עליה כלומר אינני סומך על זה מזה משמע דבודאי כרבינא ברור ליה להתיר ומתוך כך פסק ר"ח ושאלתות דרב אחאי כאמימר להית' וכן דעת הרי"ף והרמב"ם וכן מצאתי בה"ג ור"י פסק לאיסור' משום דבהחולץ משמע להדיא דסוגיא לא כותי' כי התלמוד לא רצה לפשוט הבעיי' ממנו ומוקי לה הסוגיא בעניין אחר לפי דברי אמימר וכן פסק הרא"ש והמרדכי ועיקר ומ"מ נראה אפי' נאסר אשת אחי אבי אביו דלמט' דיד' ערוה דאורייתא אבל אשת אחי אבי אמו אפילו מן האב דליכא למטה דידה ערוה דאורייתא לא נאסר ומלבינו אין לאסור ולהוסיף בפרט מאחר דאתפלג דר' והוא איסור אישות של אחוה ומ"ש הרא"ש בתשוב' וז"ל אשת אחי אם אמו מן האם נ"ל שמותר' דאש' אחי האם קא מבעי' ליה אבל אשת אחי אם אמו מן האם שריא אע"ג דבעי תלמודא שניות דר' חייא אם יש להם הפסק ולא איפשטא מ"מ אשת אחי האם מן האם אינו' בכלל שניו' דא' ר"ח ונהי דתלמו' פשיט' ליה לאיסור' מ"מ נרא' שיש לה הפס' כיון דאמימ' מכשי' באשת אחי אבי אביו כ"ש באש' אחי אם אמו ואפי' לר"י דפס' דלא כאמימ' התם איכא ערוה דאורייתא אבל הכא מודה עכ"ל אין לדקדק מזה מדלא התיר אלא באשת אחי אם אמו מן האם דאשת אחי אם אמו מן האב או אשת אחי אבי אמו מן האב או אשת אחי אבי אמו מן האב לא שרי דע"כ לאו דוק' מיירי בתשובה זו דהא כיון דכתב בתשוב' זו וז"ל כיון דאמימר מכשיר באשת אחי אבי אביו כ"ש באשת אחי אם אמו על כרחך ר"ל האי כ"ש אפי' אשת אחי אם אמו מן האב דהא אמימר מכשיר אפי' מן האב כדפירש"י בהדי' ואולי מה שתפ' הרא"ש אשת אחי אם אמו מן האם אפש' דנשאל על כה"ג על מעשה שהי' וכן משמע בראש התשו' שכ' וז"ל את"ל דאסו' אם נשאת כבר מהו ש"מ להדי' על מעשה שהיה נשאל אך יש לתמוה אמאי לא דייק הרא"ש ז"ל דמותר מדברי רב שאמ' להדיא מאשת אחי האם אפי' מן האב יש להם הפסק והוא מפרש להדיא וצ"ע וראיתי שכתב הר"י קאר"ו על תשוב' זו וז"ל ותימא דמכלל דבריו משמע דלא שרי אלא באשת אחי אם אמו מן האם ולא מן האב ומהא דרב כו' הא נמי שריו עכ"ל ולפי מה שפירשתי לעיל אינו קשה כלום אבל לענין אחות אבי אביו נראה דאין חילוק בין אחות אבי אמו או אחות אם אביו דבכלה למטה דידה ערוה דאורייתא ואסי' וכן יראה מן התוס'.