אור ברסלב

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שני · ב

א

דין דאמרינן יש זיקה אפי' בתרי אחי' ואם מתה יבמ' אסור אפי' בשניות ושם ביארנו דלעניין תקנת ר"ג מ"ה לא אמרינן יש זיקה לעניין שיהא יבם צריך להמתין מלשא אשה שכבר שידך עד שיחלץ אבל לכתחילה אסור לשדך עד שיחלוץ:

אמר רב הונא אמר רב שומרת יבם שמתה מותר באמה וקסבר אין זיקה פי' לא אלי' הזיקה שנפלה לפניו ליבום למהוי כארוסתו ולאסור בקרובתי' ור' יהודא אמר שמואל אסור באמה דקסבר יש זיקה ואזדא שמואל לטעמיה דאמר הלכה כר' יהודא בן בתירה דתנן בפרק החולץ שומרת יבם שקידש אחיו את אחות' משום ר' יהודא בן בתיר' אמרו שאומרים לזה שקידש המתן מליכנס' לפי שאחו' זקוקתך היא עד שיעשה אחיך מעשה כלו' שיבם אותו ותיפקע זיקתה או שיחלוץ לה אלמא דיש זיקה וצריכה דאי אשמעינן הכא דיש זיק' ואסו' בקרובתי' ה"א ה"מ בחד אחיו אבל בתרי אחא לא קמל"ן הלכה כר"י בן בתירה דאפי' בתרי אחא יש זיקא ואי אשמועינן הלכה כר"י בן בתירה ה"א ה"מ מחיים אבל היכא דמתה יבמתו פקעה זיקא קמל"ן דזיקא בכדי בלא יבום וחליצ' לא פקעה וכתב הרא"ש אע"ג דק"ל כרב באיסורא בהא ק"ל כשמוא' דאמוראי בתראי שקלי וטרי לתרוצי מתני' אליב' דמאן דאמר יש זיקא דפריך ממתניתן עשה בה מאמר ומת שני' חולצת ולא מתייבמת טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר שניה נמי מתייבמת ואי אמרת יש זיקא ה"ל צרת אשת אח שלא היה בעולמו בזיק' אמר רבא ה"ה אע"ג דלא עשה בה מאמר לאפוקי מב"ש דאמרי מאמר קונה קניין גמור ותהוי צרת ערוה גמור' ותפטר מן החליצה קמ"ל ובפ' ד' אחין אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקא אפי' בתרי אחי כו' וכן דעת הרי"ף והרמב"ם ושמעינן השתא דאם לא עשה בה מאמר גבי אשת אחיו שלא היה בעולמו דשניה חולצת ולא מתייבמת וכ' הטור וז"ל והרמב"ם כ' עשה בה שמעון מאמ' באשת ראובן ומת קוד' שכנסה הרי לוי חולץ לצרתה ולא מייבמה שהיא צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו במאמר שקנה קצת וא"א הרא"ש ז"ל כ' דאפי' מת בלא מאמר חולצת ולא מתייבמת דק"ל יש זיקא עכ"ל ותימ' לי מה כ' הרא"ש יותר מן הרמב"ם רק שפסק הלכה כשמואל דיש זיקא וכמו שתי' רבא מתני' אליבי' ה"ה בלא מאמר כו' ע"כ הרמב"ם דפסק להדיא כשמואל דיש זיקא ע"כ נמי ה"ה בלא מאמר והוא לשון המשנה קא' דאיירי בעבד בה מאמר ומאחר שכ' לך דהלכה יש זיקא מעצמך תבין דה"ה בלא מאמר וכה"ג נמי לקמן בפ' ד' אחין דא"ר אשי ה"ה בלא מאמר כו' וק"ל הילכתא כרב אשי ואפ"ה לא כ' הרמב"ם אלא כתב עשה בה מאמ' וכדפי' ולאו דוקא לענין אשה אח שלא היה בעולמו אלא ה"ה לכל ט"ו עריו' כגון ראובן לקח בתו של לוי ומת ונפל' לפני שמעון ומת אף שמעון ויש לו אשה אחרת אז השניה חולצת ולא מתייבמת ולא ידענא מאחר שזיקא אינו אלא איסור קליש' מדרבנן אי גזרו קורב' של שניות היכא שמת יבמתו אי נדמה לאיסור חלוצה דאמרינן לקמן בפ' החולץ דגזרו שניו' בקרובת חלוצתו או נימא איסור חלוצה דאסור לכ"ע מדרבנן גזרו בה שניות אבל איסור זיקא דאית בי' פלוגתא דכמה תנאי ואמוראי שרו בקרובתי' לגמרי א"כ אפי' למאן דאסר בקרובתי' לאו סבר' דאלים זיקא ליאסר אף בשניות ולכאור' קצת משמע הלשון מדקא' אסור באמה ולא אמר סת' אסו' בקרובתי' אלא דוקא כעין קורבא אמו קאמ' מ"מ נ"ל דדמי לחלוצה וכי היכי דגבי חלוצה דהוי איסור מדרבנן גזרו בה שניות ה"ה בזיקה וכן יראה להדיא מלשון הרמב"ם שמדמה איסור זיקא ממש לאיסו' חלוצה וכ' נמי להדיא גבי זיקא שהיא כאשתו ממש לאסי' בכל קרובתי' גם חלוצה כ' נמי האי לשון שהיא כאשתו שנתגרשה ממנו ומ"ה אסור בקרובתי' ואף בשניות א"כ ממילא גבי זיקא נמי אסור בשניות והא דקאמר אסור באמה לאפוקי מרב דשרי אף באמה ולענין דיש זיקא אפי' בתרי אחי לענין תקנת רגמ"ה מצאתי תשובה וז"ל יבם אם צריך להמתין מלישא אשה עד שיחלוץ מעשה בא' ששידך בת ישראל וקודם שנשאה נפלה יבמתו לפניו והשיב מהר"ר חזקיה אמת הדבר דק"ל דיש זיקא בתרי אחי א"כ יש לחוש דשייך כאן חרם דר"ג שלא לישא ב' נשים או דילמ' הכא לא גזר ר"ג לישא אשה דזכו לה מן שמי' דלא גזרו אלא שלא ישא מעצמו דבר זה תלוי בקבלה ועו' מאחר שכבר שידך קוד' נפילה איך תאסור עליו משום חרם הגאון עכ"ל הרי התיר מהר"ר חזקי' בשידך כבר ונרא' דבריו ודוקא לכתחילה הוא דאס' לשדך משום דמכוער הדבר מפני מראית העין תשוב' מהר"מ מ"ץ ונראה דבריו מסקנא דמילתא יש זיקא אפי' בתרי אחי ואף היכא דמתה יבמתו אסור אף בשניות וכל ט"ו העריות אוסרת צרתה אפי' בזיקא בעלמא בלא מאמר שחולצת ולא מתייבמת:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה