ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שני · א
כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו פוטר' צרתה כגון שני אחים שמת א' מהן ואחר מיתתו של זה נולד להן עוד אח ויבם האח השני שהיה בעולמו אשת אחיו ומת אף הוא ונפלו לפני זה שנולד הראשונ' שהיתה מאח הראשון יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו שנעשי' עליו ערוה בנפילה ראשונה והשניה אשת אח השני נפטרת משום צרתה עשה בה אח השני מאמר ולא הספיק לכונסה ומת שניה שהיא אשתו ממש חולצת ולא מתייבמת דלא מפטר' משום צרת ערוה שהרי עדיין לא כנסה ומ"מ אינה מתייבמת דמאמר קונה במקצת מדרבנן והוי כצרת ערוה וה"ה לכל ט"ו עריות כה"ג ולקמן נפרש דאפי' בלא מאמר חולצת ולא מתייבמת ואם היו שני אחין ומת אחד מהן ויבם זה את אשתו ואחר היבום נולד להן אח ומת האח השני שכבר יבם הראשונה הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה כדלעיל ואם עשה בא מאמר ומת השניה חולצת ולא מתייבמת ר' שמעון חולק בסיפא ואמר מיבם לאיזה מהן שירצה או חולץ וסבר דלא אסרינן אשת אח שלא היה בעולמו אלא נולד ואח"כ יבם שהיתה אסורה בנפילה זו ומצאה באיסור וכיון שנאסר' שעה אחת. אבל זו שלא נזקקה לו מכח הראשון והוו כשאר אשת אח ושרי ליבומי ואין הלכה כר"ש אלא כרבנן דאסרי בכל עניין ואיסור אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיב' אמר רב יהודא אמר רב דאמר קרא כי ישבו אחים יחדיו מדאמר קרא כי ישבו ולא כתי' כי יהיו אחים ש"מ דקרא קפיד אישיבה שיהא להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו ומדקאמר קרא יחדיו ש"מ שצריך להיות מיוחד עמו בנחלה פרט לאחיו מן האם שאינו מיוחד בנחלה.