ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שמיני · לד
דין כהן שנפלו לו תרומה בחולין באופן שבטלה בא' ומאה יאכל ולא מיקרי דבר שיש לו מתירין:
פסק נראה כהן שנפלה לו תרומה בחולין שבטלה באחד ומאה והוא טמא לא אמרינן דלא יאכל לענין טומאה הוי דבר שיש לו מתירין שיכול לטבול ואפי' באלף לא בטיל כמו שכתב לעיל סי' ד' גבי בכורים ומעשר שני אף דבטלין בחולין מ"מ לענין לאכול חוץ לירושלים לא בטילי דצריך להעלות' לירושלי' ואפי' באלף לא בטיל שאני הת' דבכורי' ומעשר לכל העולם אינו ראויה חוץ לירושלים ומ"ה קרוי דבר שיש לו מתירין אבל בכה"ג דלשאר כהן משרי שרי לא קרוי יש לו מתירין ואף לדידיה בטל ותדע דמסקינן בסוגיא דרב אשי בעי לפרושי טעמא דברייתא דתני' חתיכ' של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות תעלה ר' יהודא אומר לא תעלה אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערב' במאה של חולין לד"ה לא תעלה ואסור לזרים ופריך מ"ש ומשני רב אשי דסיפא הוי טעמא משום שיש לו מתירין שיכול כהן לאכלה וכל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל ומסיק רב אשי בדות' היא למאן אי לכהן משרי שרי מיד ואי לישראל אסור לעולם ואי בכהן טמא קרוי שפיר יש לו מתירין שצריך להמתין עד שיטבול א"כ למה אוקי רב אשי כבדות' יאמר שמוקי בכהן טמא אלא כדפרי' מאחר שיכול כהן אחר לאכלו לא מקרי יש לו מתירין וממנו תלמוד לכל הדומה ולפי זה מה שכתב הרי"ף בפ' ג"ה גבי פת שאפאו בתנור דאוסר לאכלו בצלי משום דהוי שיש לו מתירין שהרי יכול לאכול לבד דכה"ג לא נקרא דבר שיש לו מתירין אלא דוקא מה שהיום אוסר לכ"ע ולאח' שעה מותר לכל וכל כה"ג וכ"כ הריטב"א ופלוגתי' דר"י ור"ל בכל שדרכו לימנות תמצא בפ' ג' סי' ו' ועיין בפ' כ"ה סי' פ"ה: